רץ בחולות החוף הכחול
מביט בשקיעה הדומעת
מעליה רוחף ענן קט
ורוח רוכבת עליו,
מביט בדמותה
הניבטת בענן
וזו מבשרת:
הגיע זמן
אהבה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי של שיר. קצר ועשיר בדימויים ורגש. כבר הכתרתי אותך כמשורר האהבה והרומנטיקה, אז מה אוסיף? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כייף לחוות את המשפט הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :) טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים מתוך השיר "אותך": ...ביתך הקט שכן מול ים שקעה חמה כמו תמיד ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן סיפרו שבועת ליבי לעננים. ...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים. (תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות). [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה. אהבתי את השימוש במלים רוחף - רוכב. מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי? (רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק) [ליצירה]
- [ליצירה] --- דו רעיוני... דו צדדי... מחד ראש אדם ומאידך נראה כמו זר פרחים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוגה ונוגע, זה עצוב ונכון בתקווה לטוב [ליצירה]
- [ליצירה] --- מלכה מעופפת -דבר הקיים בעולם החרקים כגון הנמלים בעת מטס הרבייה, או הדבורים (אבל שם המלכה נמצאת בכוורת) כאן אתה נוטל את הדימוי בחן ולוקח אותו לתחום הרומנטי האנושי האבל שהיה - כלומר יש כאן מעגל של רביה לידה ומוות וגם אותו האנשת. זו פרשנותי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פיוטי ומקסים. משורש כל השירים שממנו נובעים כמעיין [ליצירה]
- [ליצירה] גופם כבד ובלבם יתד כי עמקו השורשים ומשהו בם התאחד התקשרו האנשים והיה הירח להם לעד [ליצירה]
- [ליצירה] אשה מציירת את שיערה. מקסים. הקווים שהולכים בצורת קשת והקשדת הרקועה מלמעלה ואת הכל מקיף השיער כמו במחזמר ידוע... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- נעמה לי תגובתך כמחוז מפומלנגה הגובל בארץ סווזילנד במזרח ובגאוטנג במערב, אלא שמפלי הניאגרה נמצאים ביבשת אחרת ואני מסתפק במפלי ויקטוריה. ולגבי דמיקולו, קבל זאת במסר האישי [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה: את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] שפע של דימויים נוגעים, שיר המתחיל "ביום של ראות טובה" כפי שמתחילים הסיפורים של: "ביום בהיר אחד" הקבלות מתאימות בין רגשי גוף לאדמה, בין נקבי הלב לחוט המאחה ביניהם ובין טבע לאדם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חברים:-) מורן תחזור גם בעוד סיפור... [ליצירה]
תגובות