כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים. כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר. חזקי ואמצי, הלוואי ותלכו ותשובו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת על מי שכתבה מעליי.. ממש אהבתי את הקטע. דווקא התמימות, והשפה הפשוטה לכאורה, היא-היא זו ש"עושה את זה" חמוד מאוד וברור בהחלט. נ.ב. בניו יורק באמת יש בלאגן גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! התימצות שבמילים כלל לא בא לידי ביטוי. במספר מועט מאוד את מספר חיים שלמים. שלושת הבתים קצרים, ארוכים, מלאי חן ומרגשים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כי גם האהבה היא סוג של געגוע, האמנם רק כך יוצא הפעפוע? מחזיקה אצבעות שאנשים אחרים לא יעשו את הטעות. מחזיקה ומתפללת. הלואי שעוד יש דרך חזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אבל צר לי- אופטימי מידי. רוצחים לא מתחרטים כשהם פוגשים ילדות חמודות. זה פשוט לא עובד ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] (ובמילים אחרות: ללא מילים...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חזק.. כתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי. הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה. למרות תוכן השיר - " אהבה מתפרצת לא עוצרת סוררת לא נשלטת" אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר. אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה.... יום טוב, דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! כתוב בטוב טעם... (כמה שזה נשמע נורא....) קבל זאת כמחמאה! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
תגובות