כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
יפה! כתוב בטוב טעם... (כמה שזה נשמע נורא....) קבל זאת כמחמאה!
[ליצירה]
[ליצירה]
אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי.
אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח!
(ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס....
אז לילה טוב ילדים!
ולדנה: אהבתי! המשיכי כך!
[ליצירה]
לג'ורג ולגלי-ה,
אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..."
את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון.
תודה על תגובותיכם, שבת שלום!
נ.ב.
גלי-ה,
נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת...
[ליצירה]
אני לא יודעת האם הכוונה ממש רצח את כל העולם כמו -לא הבין שכל מה שנמצא בתוכו הוא עולם שלם, שמתוכו יש להפריד את הטוב מן הרע ולהמשיך ולשאוב כח ועידוד, גם אם קשה. ואם את עדיין פה: שאלה לדיון, למה כל המציל נפש אחת מישראל דווקא? מה, לגויים אין עולם פנימי??
[ליצירה]
חותם הי,
התחלת מתיאור סיטואציה שהבנתי, ולשיר היה קצב ממש טוב. אבל, (ודי מהר אני מודה) הלכתי לאיבוד.
גם הקצב קצת השתבש וגם פתאום לא היה לי שמצ של מושג למה את מתכוונת (אחרי שכבר חשבתי שכן...)
אפשר עזרה?
תודה דנדוש.
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
[ליצירה]
כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים.
כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר.
חזקי ואמצי,
הלוואי ותלכו ותשובו.
תגובות