רוח בחוץ.
אני מקליד בעיניים עצומות
ונותן לראשי לנטות מעלה.
שם
על התקרה-
פרפר.
כנפיו מכות
נחבטות על הזכוכית החמה.
חורף בחוץ.
אני נעצר
ועיניי נפקחות.
פרי דמיוני נדם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קיבלתי. האחרונה יצאה לשיפוצים@ [ליצירה]
- [ליצירה] שירה לשמה! [ליצירה]
- [ליצירה] הנהרות כבו? ופסקו מנדוד? דימוי המעניין לנהרות. הבשוּרה אחת מילה בודדה? ומדוע אין תמיהה בסופה? [ליצירה]
- [ליצירה] מה מה מה מה [ליצירה]
- [ליצירה] קדמי את קיצך. משם יצמח דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גברים- אולי היא יודעת שיודעים להזיל. אותך- היא צריכה להכיר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מעיני [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תגובה ל "אנא הקדישי לי עוד רגע" של היוצר "מסר כפול" [ליצירה]
תגובות