אתם פוסעים בסמטאות
כמו צללים
כמו עיניים.
פיסותיכם משתקפות בי.
שברי מילותיכם.
נזהרת לא להפצע -
מילים חדות וכואבות.
מצרפת אותן,
אחת-אחת,
ומשתדלת להשלים.
עשרים שנה חיכינו.
עוד מעט
ותהיו אחד.
אכן לא מובן.
אני לא רוצה הסבר, רק לדבר אחד, ואולי בעזרתו אפענח את שאר השיר:
מי נמעני השיר? אל מי את פונה?
<ואם זה סוד כמוס אפשר במסרישי>
יאיר, שגם כותב לא מובן בזמן האחרון.
[ליצירה]
אכן לא מובן.
אני לא רוצה הסבר, רק לדבר אחד, ואולי בעזרתו אפענח את שאר השיר:
מי נמעני השיר? אל מי את פונה?
<ואם זה סוד כמוס אפשר במסרישי>
יאיר, שגם כותב לא מובן בזמן האחרון.
[ליצירה]
זה פשוט...
פשוט מעולה!
מקסימקסימקסים!! ממש!
תכתוב עוד כאלה!
תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן...
ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים.
אין כמוך!
מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית.
[ליצירה]
וווויייייייייייייייייייייייי!!
איזה חמוד!!
יצירה מתוקה להפליא עם סוף מחוייך ביותר.
נהניתי.
(למרות שהייתי חייבת לרוץ לבדוק מה עושים כל הCTRLים והשיפטים. הגיע הזמן ללמוד כבר את כל הקיצורים האלה)
[ליצירה]
תגובות