איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חיילים סובייטים צועדים
בלב מדבר יהודה!
כובע פרווה לראשם
השמש בוערת באישם
הם מתים לטיפת מים
ואין ענן בשמיים
הם מתלוננים
כי ירושלמי אותם לשם העביר
הישר
מערבות סיביר
[ליצירה]
לבי מר
ומעיי חמרמר,
והמצב מר ממר,
ואנוכי הולך דועך ושר
הכל תם ונשלם
בקול רש"י ורבינו תם
שאת פירושו הריטב"א פירש
ולא סתם,
הריני כבן תשעים שנה וכמו מטומטם,
השכל שלי אפעס הולך ונסתם
ומעולם לא קראתי
שיתרמו לנו כסף סתם
[ליצירה]
שיר מעניין ומפתיע בסיומו,
פריצת גל,נחשול וסערת ים נתפסים בדרך כלל כזרזים לאסון טבע או צונאמי, והנה באה הדוברת ומשייכת את הסערה להפתעה טובה הבאה לתקן את הלב השבור.
תגובות