מילים, הרבה מילים
כי אחרת אי - אפשר
כי אחרת, אין כלום.
שטף קולות אינסופי
אינפלציה של אותיות והברות
כליאת עוצמה בתוך תנודות אויר.
מילים, הרבה מילים
כי אחרת אי - אפשר
כי אחרת, אין כלום...
[ליצירה]
אז עכשיו אני יכול לומר בפה מלא
שאני חולק עליך!
ה"אמת" של האדם זה הבפנים הנקי שלו, הנקודה הזוהרת שבו! לא כל הכיסויים מסביב. כשרואים את זה באמת מתעוורים ואוהבים... (ואז אולי גם לא שמים לב לכיסויים).
כך לענ"ר (הר' היא של "רגשותי")
[ליצירה]
לא מאמין שאני שוב מגיב
רדף, למען הסר ספק, ה"ילד אידיוט" היה מקושר לתיקון הטעות הדבילית ש*אני* עשיתי באיות הלועזי של DONE (וחתלתול בטובו תיקן אותי). לא אתה אידיוט, אני.
פשושי, אני לא כתבתי בשומקום שנכשלתי (או לפחות לא כך אני מרגיש) ואתה לא כתבת לי בשומקום תשובה לשאלתי.
(חתלתולי, אולי לך תהיה תשובה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
אני אוהב מקריות
יש לי רצון להסביר את ההבדל בין "הקפדה" ל"הקפדת יתר" (עד רמת ה"הפריע לי"), אך נדמה לי שיהיה קשה להעלות אותו במספר שורות מצומצם בלי שיתפתח כאן דיון ארוך (ומיותר?) שלא ברור עד כמה הוא יוסיף למישו (מה גם שתגובתך משדרת זילזול מה).
במידה ותרצה (או מישו אחר) יש מסרימישים.
ואגב, "מיגד" זה בן.
[ליצירה]
הקפצה קלה של יצירה קלה
לכבוד החג הקרב שנית, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין (תפס אותנו לגמרי לא מוכנים! הזמן, יצור כ"כ חמקמק ומפתיע שכמותו.).
קהילת הבורים ועמי הספר ("תיזהר, יש לי מנת משכל נמוכה, ולא אהסס להשתמש בה!") מעלה על נס את חגה.
טובי שבט הגיע, חג לבוריות!
[ליצירה]
אחד מהם?!
זה אומר "אף אחת"?!
ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!"
[ליצירה]
להביע הערכה באותיות זה קצת קשה
זה מעבר ל"עוצר נשימה".
זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו.
אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי.
תודה.
ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים.
וגם על זה,
תודה.
תגובות