כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
[ליצירה]
שי יקירי, זה יפה מאוד, הדימוי בבית הראשון, ההתפתחות בשיר, יפה מאוד!
הייתי אולי עושה רווח בין השורה הראשונה לשאר השיר, כי היא-היא משמעות כל היצירה, אליה חוזרים והיא הפספוס שמובא כבר בהתחלה אבל מושך את הקורא לקרוא הלאה, למה מאוחר מדי, ומה היה קורה אילו....
יפה מאוד!
[ליצירה]
נושא כאוב ומוכר.
לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני.
[ליצירה]
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
[ליצירה]
קליל.
השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון...
תגובות