הדר ולנסיה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יבוא יום ותלמיד תואר שני בספרות ינתח את פשר סימני הקריאה הכה רבים בשיריך (!) ועד אז, יום נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזו סימפוניה - נעה בין העבר להווה. תל אביב וממנה אל רחבי הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק שצחוקו נדם, כשהלכת הלך גם הצחוק, דרך טובה להתחיל שיר כאב נוקב. ישר כח [ליצירה]
- [ליצירה] בשל כך אולי, החלטתי לדלות יצירות של יוצרים נשכחים ולהעלות אותם לכותרות -ראי מקרה משה לימור [ליצירה]
- [ליצירה] ----- החתונות הצנועות של פעם! להבדיל מהליקוק והזוהר של היום [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי שאהבתם! מורן עוד תחזור בסיפורים נוספים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלשלי (כותבת גם כאן) יש הרבה אוייבים (או אוייבות) באתר שלך [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך מקסים ועשיר וזורם ודורש לחן. אפשר לשמוע את המוזיקה הפנימית של השיר והיא זורמת אלינו [ליצירה]
- [ליצירה] :-) משעשע... האמת היא כי הכאב שעברה אותה אפי בעת הקעקוע, גדול מן הכאב של עקיצת הדבורה... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך: יש כאן כמה מבטים: מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה. העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת. המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו. שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו... מצויין [ליצירה]
תגובות