צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קשה לשלוט על רגשות סוררות הן עפות, מרחפות, לכל עבר פורחות. כמו רוח שובבה הנמצאת בתוך שק מחפשת מוצא.. ולו סדק אחד. וכשאנו מניחים אצבעותינו על מקלדת.. נפרץ המחסום.. השתחררה הסוררת. וכעת ללכוד אותה זוהי משימה קשה מנשוא ויש כאלו שנפגעים בדרך.. אך ככל סוס פרא.. כשתצליחי.. היא תרתם לך בנקל, ואת... תרכבי עליה, לאשר תחפצי. [ליצירה]
- [ליצירה] אופיתך!!! זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב.. לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל. רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות.. לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון: זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה. אם רק תתן לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מכיר את ההרגשה... כך את העט, קח את הדף, צא ורדוף אחר שיר שובב. אל תתן להם מבין אצבעותיך לחמוק, דווקא שרע,דווקא שעצוב... כתוב ! אל תשבר מעומס הלב.. אם יוצר אתה, אם כותב, משורר.. אל תשאיר קולמוס בודד. כתוב את שליבך אומר.. כתוב, כדי שלא תשבר ! (ולוואי שהיה בי את הכח להגיד זאת לעצמי לפעמים.) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון,וגם נכון. אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן. שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת. אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית.. כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] יורם במבט שונה על היצירה שלך... ובהמשך הנושא בין גבר לאשה.. אל ינסה הגבר להסביר את דרך מחשבתו לאשה, הוא יחשב בעיניה לבלוק. אל תנסה אשה להסביר את דרך מחשבתה לגבר, היא תחשב בעיניו לאשה. אך ברגע בו יתחתנו השניים ויעברו לתחת אותה קורת גג הו אז יבינו השניים.. את דרך מחשבת האחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אירונית היא הקידמה... בילדותי גדלתי על שפת יער רחב ידיים, היה הוא לי למפלט, למסתור, למשחק. אך בוקר ולפתע רועשות האוזניים מקול מסור חשמלי שעל עץ מונחת. ועתה לה קמה שכונה לתפארת, בינייני קומות ומשרדים. איה לו היער ששחקתי בו כילד ?? ביער של פלדה ובטון ילדים משחקים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי.. לא היו הדברים מעולם... אך הם ישנם. אך מחר ... אינם. כשלב אל לב כואב, הדמעות זולגות. כשהכל מתפוצץ וכבר לא יודעים מה לעשות, התרופה הכי טובה היא פשוט... לחכות. איתך... [ליצירה]
- [ליצירה] משואה לתקומה עוד ילד עוד מילה שנאמרה וצחוק מהול בבכי ודמי נזכה ונאמר בדמייך.. חיי [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכולם. וכותב עוד שורה בשרשיר.. שיר מקסים שמחבר בין מציאות, חלום,ותקווה.. ןלוואי שמתישהו תפגשי אותו. [ליצירה]
תגובות