צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. עמוק ויפה. למה אתה לא כותב עוד ? [ליצירה]
- [ליצירה] לצערי הצדק עימך. דווקה בארצנו הקטנטונת,ארץ יהודית,שפה עברית. דווקה כאן....יש תופעה מעצבנת שנקראת "אנטי ציונות" בעעע... יצא לי להסתובב באירופה ולהתארח אצל מספר קהילות.ולוואי שהייתה לחלקנו חצי מאהבת המולדת שיש להם בלב(רק חבל שזה נשאר בלב והם לא ממשים אותה...אבל בעצם...מי ישאר שם לארח ישראלים ?? .. נו מילא...). בכל אופן, יישר כוחך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב שירים על ארצנו הקטנטונת.. וזה אחד היפים שקראתי... באמת... יש למילים טעם של מדריך טיולים החובק ארץ המחבק אדמה שמרי על עצמך ארץ מפני אנשים המחפשים למוסרך.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] "חטאות נעורי ופשעי אל תזכור - כחסדך זכור לי" יש לך עין טובה, ורצון לכפר.. נהנתי לקרוא את שירך - כמה וכמה פעמים. לו יהי ויישאר לך הרוגע, לו יהי ויישאר רק הטוב, "ייסורים של אהבה" מקבלת את על עצמך... לו יהי ותגאל סוף סוף נפשך. [ליצירה]
- [ליצירה] מאבק נחמד בין אהבה רגשית לאהבה גופנית. לפעמים כורח המציאות מכריח אותך להסתפק רק באחד מהם. איך היה המפגש ? [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו, בראשנו זה לא אמור להיות ככה. אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם. החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים, אשר במותם מות גיבורים.. ישארו לנצח "חיים". כל שנה ביום הזיכרון הולך אני לבית הקברות הצבאי בי-ם. מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים, מעבר לזכרונות שאנשים מעלים, מעבר לבכיות, מעבר לטכסים.. מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד.. הופך בית הקברות - לבית החיים. כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון" אך שם כתבתי ליום השואה... וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי,יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עצה: "הזמן מסדר בסופו של דבר,שני אנשים יחד..." תני לזמן לעשות את שלו והוא יחשוף את סודותיו בפנייך.. עד אז.... להשתדל לא לעשות שטויות. [ליצירה]
- [ליצירה] שני חלקים לו לאדם חלק עליון, חושב, חלק תחתי, מרגיש. יש פעמים טוב לו לאדם להחליט מזה או מזה. אינסטיקנטים המגיעים לנו מהלא מודע - רגש - שיקולים הנובעים מסינפטות עובדות. השכל נמשל לאבן, יציב, איתן. הרגש... לרוח, מתנודדת מצד לצד. כל אחת מהם לחוד... קטסטרופה. שניהם ביחד... בניין. לעיתים סופה נוצרת, מערבבת את הבטון ביחס לא טוב. גורמת לנו לדבוק בליבנו או ובשיכלנו.. ואת הטעם הטוב... לאבד. מודע אני לכוחות הלב... ובעקבות זאת נכתבה התגובה.. הלב הוא המבטא את מעמקי נפשנו ונשמתנו-אכן. הוא אכן זה הגורם לנו לגלות... אך יש פעמים בם הוא גם שובר את רוחנו.. מניח אותנו בשקט לבהות.. [ליצירה]
תגובות