כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
עוצמתי!
מזכיר את שירי יאיר.
במיטב המסורת הרוויזיוניסטית הישנה והטובה!
(כולל ההתענגות הסדיסטית-מה על גוויות חרוכות)
מזדהה אם כל מלה!
אהבתי במיוחד את הבית האחרון שנותן לזה טעם אישי מאד ואפילו רומאנטי-מה (במידה ומדובר בגברת)
אך אציע מספר דברים:
ועורו נקלף מעליו... - מציע : ועורו מתקלף מעליו (בשביל המשקל)
[כ"כ : ויופיו עוד זוהר/בוהק כחלב - בשביל החרוז]
ופתאום בין עשן ובין אש - אני מציע : ...ננעצים (בשביל המשקל)
והיו שם רבי חוצפית המתורגמן - והיו ביניהם גם רבי חוצפית (אני יודע שאתה רוצה לדבוק ב"אלא אזכרה" אך המשקל נשבר יותר מדי)
ומבטם יוקד ובוער...- מבט למו יוקד ובוער
וששה מליונים עלו מן האדמה
ובערו באותה להבה...- וששה מליונים מן האדמה בערו באותה להבה
ומנהיגם אלעזר בן יאיר - בראשם אלעזר בן יאיר
סחטיין על מביט-מבעית!
חוץ מזה , יהיה זה נושא ראוי לדיון עד כמה השואה הוסיפה לכבוד היהודי ועד כמה גרעה ממנו...
ברכותי!
תגובות