...כן אהגה בך בלילות
וכשמוחרמת, נדויה
אהבַתי תכבוש גלילות
על לב עוד חרב נטויה
עת תן ישמיע יללות
פוסע דרך נעלם
ודימיאורגוס גורלות
יטיל לכל באי עולם
כן אהגה בך כן אוחיל
אתהה אמת את או בדיה
עת מלוא לב רעדה וחיל
לבי אליך...
[ליצירה]
בענין ההאשמה בע"ז
לדעתי מהות הע"ז היא אחרת לגמרי והיא יצירת המושגים (ועיין בהמשך החבור)
באופן כללי המונותאיזם תמיד נא בציר בין פאגאניות ואתאיזם - אין מה לעשות
במובן הזה: הרמב"ם הוא אתאיסט לעומת המקובלים, והם אליליים לעומתו