עיט
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמם! ציורים יפים מאוד! (גימור חלק!) מחזק את המסקנה שכשרון ציור וכתיבה הולכים יחדיו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לארבעת החזותיים: אלול, זה ממש נפלא. הכי אהבתי את הפנג שואי, אני חושב. לא יודע למה.. אבל כיף לגלות שלא רק לכתוב אתה יודע היטב:-) [ליצירה]
- [ליצירה] העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב... לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו. וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ... בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט.. אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע... ושוב - הציור עצמו מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. דוקא בציור הזה נראה שיש בו (בעיט) סוג של תבונה . מה שנראה לי נכון עקרונית . (יכולת ראיה חודרת...) הלואי שהייתי יודע לרשום כך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!!! רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס.... טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רישום מוצלח לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יש תחום שאתה לא מוכשר בו???? כל הציורים יפים עד מאוד.. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה הכי עשה לי את זה ביצירה הזאת?? הנוצה. סחתיין עליך, ואני מקווה שאתה עובד בתחום כי אחרת אתה פשוט כישרון מבוזבז [ליצירה]
- [ליצירה] אייי רישום יפה.. העין קצת שטוחה, אבל המקור פשוט מצוין ) [ליצירה]
- [ליצירה] אח... משובח... ממש לכבוד החג פתאום העלו את זה. איזה כיף. מאוד נהניתי, אבל אני (בניגוד למסר) הולך לרקוד השנה...הוהו איך שאני הולך לרקוד...וגם לשתות עד ועד בכלל... :) נ.ב. ממליץ בחום לקרוא את הקטע המופלא 'אחדות בריקוד ובניגון' מאת אלפא קנטאורי. תמיד יש עוד הרבה משמעויות לדברים ואפשר להתחבר אליהם (אם רוצים) מכמה כיוונים. לא כל הרוקדים מתחילים מאותה נקודה או מאותה מחשבה, אבל ההסחפות עושה משהו מעניין.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. אהבתי מאוד, דורש מנגינה. [ליצירה]
- [ליצירה] חריזה מושלמת, כל הכבוד! :) אסתר, למה טפשית? השיטה הזו של הפרדוקס מאוד שימושית במצבים כאלה. אם אני לא טועה זה אותו הרעיון שבמשל 'קטלוג הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם' שהביא סיימון סינג בשם מישהו חשוב שאינני זוכר את שמו... [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז הנה אחד מאלה שאני מוכרח כן להגיב עליהם.. נפלא. כן. [ליצירה]
- [ליצירה] כגודל האמת שבאמירה האובייקטיבית כי הכאב מעיד על קרבה, כך גודל היסורים על האמת הסובייקטיבית של מציאות הריחוק. או במילים אחרות, התחושה כל כך מוכרת והנחמה שבמילותיה של מישי, עם כמה שהיא נכונה, בשביל המרוחק היא כמו ניחום אבלים למי שעדיין חי בתוך תחושת האובדן לא עלינו. ממאן להתנחם. (לנחמה יש גם תוצאות שליליות אם היא מרפה ידיים.) בכל אופן, אלנתן, רעיון ידוע הוא ששני האנשים הרחוקים ביותר הם אלה שעומדים צמודים אך גב אל גב ומסבים את פניהם לכיוונים הפוכים. כל שעליהם לעשות כדי להפוך לקרובים ביותר שאפשר הוא להפוך את פניהם, לשנות את צורת ההסתכלות... בהצלחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, נכון, כולכם צודקים, זו כמעט כל הכתיבה שלי, יתושים טורדניים והשקט שאחריהם... [ליצירה]
- [ליצירה] תאיר, אני חולק מכל וכל. א. השם הפשוט והאינפורמטיבי מקובל עלי ולמיטב ידיעתי זה די נפוץ אצל אומנים (איש אוכל פיצה למשל). אמנם גם אני אוהב שמות חידתיים יותר אבל זה תלוי איך רוצים להביע את הרעיון. לפעמים דוקא השם הפשוט ללא יומרות נותן לציור להביע את שלו ללא קביים ואילו שם מחוכם יותר מעביר את המשקל האומנותי מהחלק החזותי לחלק הסמנטי. (דוגמא: ציור של כובע עם הכותרת - אשה. אם הכובע היה משדר נשיות בפני עצמו, לא היה צורך בשם ולכן יש כאן או הודאה באי הצלחתו של הציור בפני עצמו, או העברת המסר בעזרת השם יותר מאשר בעזרת הציור שיכל באותה מידה להיות צילום). עד כאן זה רק הסבר אפשרי באשר לסיבה ששמות פשוטים גם ליצירות גדולות נפוצים, למרות שגם אני אוהב לבחור שמות מתוחכמים. אבל, לקרוא לציור של אילה אשה, היה לדעתי טעות ממש. אין בציור לדעתי שום נסיון להביע נשיות וברור שהנקודה המשמעותית היא הבעת הפנים שמשדרת ריכוז במשהו שנמצא ממול, ומבחינה זו זה היה גם יכול להיות גבר. ב. הערתך בעניין הפרופורציות תמוהה מאוד. את מכירה את האשה שבציור? איך את יכולה לטעון על סמך ציור בלבד שהוא לא תואם את המציאות? אני מכיר הרבה אנשים שהפרופורציות שלהם מאוד מוזרות אבל ככה הם נולדו. בעיני הציור אמין מאוד ויתכן מאוד שככה באמת נראית האשה הזו (למרות שזה לא משנה) ג. אזור הצוואר הוא לא היחיד ששטוח כאן ויש הזנחה, מכוונת לדעתי, של איזורים נוספים (אוזניים, שיער, כובע ועוד) ובכלל, הציור לא יורד לפרטים ולא נותן תחושה של משהו גמור ויכולות להיות לכך המון סיבות ובעיקר זה עניין של סגנון אני חושב, אבל העיקר לדעתי הוא שאת מה שהיה חשוב לציירת להביע היא הביעה. בקיצור הציור מצויין לדעתי כי הוא תופס את הרגע באופן נכון מאוד וזו לטעמי הנקודה הכי חשובה. כל השאר הם פרטים שניתן לשפר או להזניח, תלוי מה רוצים. אני נתקל בזה הרבה כשאני מצייר פנים, יש איזושהיא איכות שקשה לבטא במילים בכל פרצוף, לפעמים אתה תופס אותה ולפעמים לא. אם תפסת אותה אתה יכול לשחק ולשנות הרבה פרטים בציור ועדיין האיש יהיה דומה מאוד לעצמו ואם לא תפסת, לא יעזור שום דיוק ותוספת קוסמטית. נדמה לי שזו התגובה הארוכה ביותר שכתבתי מעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נפלא, נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מסחרר. [ליצירה]
תגובות