עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
....
וואו.
... (התרשמות)
מדהים.
מדהים!!! מרגש כ"כ! הצילו!
וואו.
אני יכולה להדפיס את זה,ולהביא ל..בוא נראה..
אף אחד...?
וואו.
האמת? הייתי יותר נפעמת אם בן היה כותב את זה.
והייתי בטוחה בהתחלה שבאמת בן כתב את זה-עד לקראת הסוף. כי אם זה היה בן-את יודעת,זה היה נוגע בי הרבה יותר-כיאלו הוא אומר את זה לי..
(: אוהבת. אוהבת.
[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
[ליצירה]
זו ממש יצירה יפה, אבל אני חייבת להגיד שאם אתה כותב 2- חושבים שזה שתיים לפנות בוקר-ככה לפחות הייתי בטוחה בהתחלה. סתם המלצה ממני הקטנה-כדאי פשוט להחליף ל-14 בצהריים...
שוב,באמת קטע יפה, והכי יפה-כמובן הסוף המהמם,
שרק אותה הוא צריך.
וואו.
ילדה
[ליצירה]
יוווו!! <צועקת פה בקול בהתלהבות וכולם מסביב נבהלים..>
מדהים. וואו וואו וואו.
שיוו.
בהתחלה זה נראה לי כמו משהו מסרט מצוייר או אני לא יודעת מה. פשוט נפלא.
(:
תגובות