עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
וואו. איזה שיר מהמם. איזה תאורים יפים,גם אני חשבתי על זה פעם-שבכל מקום בעלום, יש כל כך הרבה נקודות זעירות של חיים,מחשבות,לבטים של כל אחד,אכזבות,ריגושים. אנשים בדרך כלל לא חושבים על זה.
באמת שיר יפה.
ילדה
[ליצירה]
אולי אם תתעלמי ממנו, מעצם קיומו-הוא פשוט יעלם מעצמו, או שכבר יפסיק להפריע לך.
ד.א,ככה גם עושים עם מחשבות לא טובות (יענו..אסורות)-פשוט כשזה מגיע- מתעלמים. כי אם מתייחסים לזה,ומנסים כאילו להפסיק לחשוב,בכוח--זה אף פעם לא עוזר. זה רק מגביר את זה.
ילדה
[ליצירה]
תודה רדף יקר
אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא.
והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי.
תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה..
בתקווה לטוב,
ילדה
[ליצירה]
שינוי אווירה? (אם אתה מתכוון לשינוי מקום)- אני עכשיו לומדת (4 שנים..),ואין מצב כ"כ לשינוי אווירה...וחוץ מזה,שאני נמצאת במקום עם אווירה בסדר גמור (מכללה דתית,רק בנות..), וגם בדירה עם בנות טובות,צדיקות,נהדרות, כך שלא נראה לי שזו הבעיה..
2 רגליים על הקרקע?-ממ..אני לא בטוחה שהבנתי,ואם כן-אז נראה לי שאני כן עם רגליים על הקרקע.
ובקשר להשגחה-איפה שאני עכשיו לומדת,זה דיי השגחה שהתקבלתי בלי סף ופסיכומטרי-רק עם בגרויות (ולא שיש לי ציונים בשמיים..),וגם התקבלתי למרות שבאתי חודש אחרי הזמן שהיה מותר..ועוד ועוד (דירה טובה,מחיר נמוך,חברות נהדרות..),זה באמת ברוך ד', ישתבח שמו לעד..
אבל (תמיד יש אבל,הא?..), זה לא עוזר להרגשתי...
עטרת
תגובות