את לותנת ומצפה לתודה.
הם קוראים לך בשם בזוי
ואת
מחזירה חזרה בסיפור ילדים.
הרי
לא מזמן שמנו ראשנו בחיקך
הלא
אמרת שיש על מה לדבר
שאם נשתנק יהיה על מה לכתוב...
"אני לא מבינה"
זה דבר שבשגרה אצלך.
אין מקום להסברים
עכשיו נשבור את שמך.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.