אמרתי שאני רוצה להישאר עם החולצה.
כי כשאני מורידה אותה אני הופכת מישהי אחרת.
אין דבר שעוצר אותי מלבד
אותו סינוור חזק הניתך בעיניי
כשאתה מדליק את האור-
אז שנינו חוזרים להיות אנשים.
[ליצירה]
אני משתדלת לא להגיב כמו ימנית קיצונית כדי שלא תכליל ותגיד שהמעגל שלנו אלים
אבל אם הייתי רואה אותך ברחוב ( קודם צריך לזהות אותך) הייתי גורמת לך לצאת מוועד הורים כדי שלא יהיו ילדים שיתחנכו על ברכי תורתך ודעתך הרקובה.
בוש והיכלםלם.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
תגובות