לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
[ליצירה]
היא ביקשה שלא אשתמש ב"תחינה" כי הרי לא נפלה על ברכיה בבכי קורע לב.
בכל זאת, אם הייתה יכולה להחזיר הגלגל ולהכניס תרעלה בכוסי
הייתה עושה זאת בלב שלם, סליחה- כבר לא.
[ליצירה]
הגהינום.
מקום אהוב
וגם חשוב
לשם נגיע
נעשה סיבוב
נפגוש
את כולם
חברים
מכרים
כי כל אחד
מחביא בפנים
שד קטן
מלוכלך ועלוב
שמידי פעם
יוצא מהכלוב
ועושה בנו מעשים
מגונים
אין יכולת
ואין מעצורים
אז בואו בואו
אלינו לגיהנם
כניסה חופשית
ולא רק היום.
תגובות