[ליצירה]
אוי לנו במה חטאנו..שלילי ביותר שאנחנו מכורים כ"כ לשוקולד! לקופעאין..
לסוכעאר המרעיל אותנו כ"כ, לשמעאן, ובעיקר כשכל אלו הרכיבים באים יחד במכה..
אוי לנו במה חטא גופנו..שכזה עונש אנחנו מטילים עליו ללא הפסק,בתאוות לבינו..עינינו ופינו..
הצילו אנשים את נפשותיכם וגופכם מן השעות הרעות! שוקולד זה רעל!! ואני לא יודעת אם ד' התיר לנו להרעיל את גופנו..
נקודה למחשבה.
בהצלחה..
(:
ילדה
[ליצירה]
רגע רגע--מה היה פה לא בסדר?
היא אהבה אותך,עמית,ו...הפסיקה לאהוב.
השנתיים שהייתם יחד לא הלכו לפח. אני מבטיחה לך.
קורה שבן אדם מפסיק לאהוב.
ואוהב מישהי אחרת
זה אכן כואב-מודה. אבל זה אפשרי ,והאמת? אולי קצת לגיטימי.
לא התחתנתם,כך שלא היה משהו שהיא הבטיחה לשמור לך אמונים כל חייה. נכון?
אז מה אתה מצפה?
אני לא חושבת שאתה שונא אותה.
אני חושבת שאתה עדיין פה בפנים אוהב---אבל מרוב האהבה הזו---זה שורףףף בפנים. כואאאב
וכואב לך שהיא עשתה את זה.
אבל--אולי היא חזרה אליך כי היא הבינה שהיא עשתה דבר לא נכון?
אם היית אומר שהיא בגדה-ניחא.
אבל כולא הייתם חברים. כל יום חברים נפרדים
כל יום ישנם אכזבות,והתחלות חדשות...
אל תחשוב עליה כ"כ. זה רק יגביר לך את הכעס.
את העצב.
את הכאב
תן לעצמך להגליד.
תפתח עיניים לעולם-ישנם עוד מליון בחורות טובות ממנה
שרק מחכות שתצייץ...
(;
אל תכעס עליה.
היא בסך הכל בן אדם.
כמוך.
מאחלת לך
כל טוב
ואהבה חדשה בצלצול פעמונים שיפתח לך את הלב מחדש.
ילדה
[ליצירה]
אוי,מתוקה,תעצרי רגע,תעצמי עיניים,ואל תסתכלי אל אסתכלי על העיניים האלו,השחורהשפתיים החרבות,פשוט הקשיבי לבפנים שלך,לתוכך.ואז תראי יופי. כן,למרות שאני לא מכירה אותך,אני בטוחה שישנו יופי עצום,גלום,יקר,מתחבא מתחת לכל הפסמיות הנוראה הזו.תצאי שניה מהמבט הנוראי הזה על עצמך,בת ד' נהדרת שכמוך,אם ד' ברא אותך,שם אותך פה איתנו,סימן שאת משהו. ולא סתם משהו.אלא משהו חשוב,יקר ונהדר,כן כן,נהדר!ותפסיקי לחשוב שאת לבד-כי את לא,דבר ראשון-ד' איתך. וזה לא סתם סיסמא,הוא באמת איתך,ואת ה לשוחח איתו על הכל,ואחרי מה זמן-אני אומרת לך מניסיון-את תרגישי שד' עונה לך! כן כן! פשוט כך! בהמון דברים קטנים שאת כ"כ רוצה,ועצוב לך,וצריכה אוזן קשבת..פשוט צריך להסתכל על העולם בעיניים טיפ טיפה אחרות-וכבר ה-כ-ל נראה אחרת! תנסי! ופתאום את רואה שאת מרגישה הרבה יותר שמחה,וטוב לך,ויחד עם -פתאום את רואה שיש לך חברות,ואוהבים להיות בחברתך (תדעי,שאדם מרגיש שהוא זבל(תסלחי לי..) כך גם אנשים מרגישים סביבו,ולכן הם לא רוצים להיות בחברתו.ואם הגישה שלך על עצמך תשתנה, יקרה שלי, תראי שהגישה של העולם סביב תשתנה כלפייך.
הנה,יש לך עכשיו משימה,לראות אם אני צודקת או לא.
הלוואי שיהיה לך את הכח לקחת את עצמך בידיים,לבחון את הסביבה שלך,ולשנות לך את החיים...
אשמח אם תגידי לי מה התוצאה..
אוהבת,
עטרת
[ליצירה]
נחמד.רעיון ממש נחמד.
אין לי זמן ליאורה להגיב לך כ"כ....סורי.
כי אני עכשיו בלחץץץץ המטורף של המבחנים.
נשתמע כבר..אולי מתשיהו בחופש.....בסיום כל הטירוף הזה...כל טוב
ותודה לך על הביקורת שלך
עטרת
[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
[ליצירה]
האויר הזה מדגדג לי בשיער
זיכרון אפלולי
לא מישר קווים.
מעניין מה אמרה הלבנה באותה שעה
והיכן בדיוק עמד לו העשן הסגול הזה
שמסנוור אותנו עכשיו.
ואולי כבר פיהקה
כשראתה את פס השקיעה מתקרב.
תגובות