דברים שהבנתי בלב
בלי להבין אף מילה:
(ואולי בדיוק לזה התכוונת)
שרק תהיה שם להקשיב
שרק תהיה שם
בכלל
ולא משנה מה תגיד
אתה קיים לי
וזה העיקר.
מקווה שזה לא יותר מידי,
מעין.
שוחזר, הפעם עם כותרת, אבל באמת נכתב אתמול.
[ליצירה]
שיר, אני ממש אשמח לשמוע מה היא אמרה. אצלי באולפנא תליתי את זה במזנו בלוח המודעות ודאגו להוריד את זה מה זה מהר...הציק להם כנראה.(כמה פעמיםניסיתי, כמה פעמים זה נעלם...) האמת קשה לקריאה:)
[ליצירה]
הערה קטנונית ופחות קשורה:
הכוס השבורה בחופה אינה מסמלת מזל טוב, היא זכר לחורבן בית המקדש!
(ולכן כיום יש המקפידים לשבור את הכוס באמצע החופה, ולא בסופה רגע לפני שכולם קוראים "מזל טוב", על מנת שלא יצא שאנשים מברכים על חורבן הבית).
[ליצירה]
לא ביקשתי שתוסיף אייקון. ברור שאין מקומם של אייקונים ברוב היצירות. האייקון הוא התגובה שלי ורציתי לומר שהמשפט האחרון הוא זה שריגש אותי במיוחד. עד כדי כך שאין מילים להביע את זה - אלא רק אייקון.
זה הכל.
גמח"ט
[ליצירה]
שי'וש.
כמה טוב היה לגלות
שהיה לי את הכוח לשים עוד שכבה
גם שניה,
גם שלישית.
וחוץ מכאב גב מחריד,
אני שלמה ומרוצה ממה שיצא.
יחסית לפעם ראשונה שבה אני צובעת,
בכוחות עצמי ממש,
יצא יפה.
ולעולם ישארו כמה צלקות,
כאלה כתמים שגם עשרים שכבות לא יכסו.
אולי יש סימנים שתמיד צריכים להשאר...
שי'וש,
ופעמים מאוחר מידי להרוס את הכל
עד לשלד
אבל אף פעם לא מאוחר מידי
לנסות לקבל את הדברים
פשוט כמו שהם.
[ליצירה]
לא מסכימה איתך
פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה".
אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה?
אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה.
וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה...
תגובות