גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
רוני!
היצירה הזאת מדהימה ביופיה, וודאי איננה "פשטנית" חלילה. הבית האחרון מגלם את תמצית האמונה, הנובעת מתוך ההתבוננות האמיתית בסיבוכי החיים (וזה מה שניסיתי להסביר לך בהערתי לתגובתך ליצירה האחרת של חזקי).
[ליצירה]
מדהים
חשבתי שאני מבינה את היצירה, לכל אורכה, ואז הגעתי לשורה האחרונה: "ואם נכשל – איך נהיה לאחד עם האחר?" והבנתי שכל היצירה מדברת על הבעיה להיות פתוח עם בן\בת הזוג כשאת\ה בעצמך לא באמת רואה את המציאות בצורה הנכונה.
נפלא!!!
[ליצירה]
יצירה מצוינת!
היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש.
נפלא.
תגובות