היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סתם תהיה: למה הכותרת באנגלית? הפריעו לי 'עמוק בתוך בור' ו'אולי אף יחמיר מצבי' - שקצת חורגים מהמשלב [מהרמה הכללית של הספה שבה כתוב השיר]. אין לי כל כך מה להגיד על הרעיון כי הוא לא יותר מדי מקורי, אבל זה לא רע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד... שונה. [צריכה ללכת לחשוב:)] [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש ברור. למה דמעות? איזה תובנה? דמעות - אין בהן טעם מר, לא בהם. המשפט השני חוזר על הראשון, וזה לא עובר טוב. והחריזה לא ממש מוסיפה. הייתי מציעה לנסות להבהיר את זה קצת. ואולי להעביר לקטגוריה של 'משפט אחד'. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני. זו לא סיפורת. [ליצירה]
- [ליצירה] מבהילה? לא הייתי קוראת לזה תגובה מבהילה. הייתי קוראת לזה תגובה מושקעת ואמיתית, שנכתבה אחרי יותר מקריאה אחת (בשונה מהשתפכויות ה'מדהים נפלא מרגש מרנין', שלא צריך להשקיע יותר מדי מחשבה כדי לכתוב אותן) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, ברוכה הבאה! גוף ראשון עתיד מקבל תמיד א'. אהבתי איך שהעברת את זה. שימי לב לחרוזים. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצלח יותר מהמקור, מה שבטוח... [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה אכפת, קודם כל. [ליצירה]
- [ליצירה] גאה להיות ראשונה מיוחד... ומרגיש נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן לא מתחרז. והסיום טוב כמו שהוא. ובכלל. [ליצירה]
תגובות