היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מצא חן בעיני הדימוי ואני חושבת שאפשר להמשיך איתו טוב.
כמה דברים:
סימני הפיסוק יצאו הפוך. תכתבי את הטקסט בוורד רגיל, יישרי לימין ותעשי העתק-הדבק כדי שכל הפסיקים יצאו במקומות הנכונים.
יש משפטים מסורבלים מבחינה תחבירית - קשר לסביבה אין, לדוגמה, אולי נשמע מליצי, אבל אין לזה משמעות שונה מהכתיבה הרגילה. הפתיחה - בתוך עולם שהוא בנוי כבר - המילה "שהוא" מיותרת, כנ"ל לגבי השורה הבאה. את חוזרת הרבה על הרעיון של האקווריום וזה לאו דווקא רע, אבל מה שאת מנסה לעשות זה להעביר תחושה של ניתוק ואטימות ובזה התמדת דווקא פחות. הייתי מציע לצמצם את החזרה על שם הרעיון ולהשקיע יותר ברעיון עצמו. ושווה לתת כותרת.
ושוב - אהבתי את הרעיון, הכתיבה זורמת. תמשיכי.
[ליצירה]
כתוב יפה ושומר טוב על משקל וחריזה, מצא חן בעיני איך שזורם... בית שלישי, שורה אחרונה - הפיסוק מבלבל ומקשה להבין מה בדיוק קורה. צריך שם פיסוק, אבל אולי כדאי לחשוב לעשות את זה אחרת. חמוד הרעיון.
[ליצירה]
הרעיון נחמד, אבל החריזה, ברוב המקומות,לא מדוייקת. כללי החריזה הם נוקשים מאוד, וצריך לעבוד איתם כמו שצריך. דוגמאות טובות תמצאי אצל אלתרמן ואצל נתן יונתן [וגם משקלים, כשהוא בוחר לכתוב לפי החוקים], וגם לאה גולדברג - קריאה של יוצרים גדולים, בדרך כלל, משדרגת אותנו.
בהצלחה.
תגובות