היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
אהבתי את ה"אקפוץ לגובה וגם לדום". הפריע לי מאוד חוסר הדיוק במשקלים - השיר לא נשמע טוב בקול רם כשלכל שורה יש אורך אחר.
ובלי קשר לשיר עצמו: פרסמת שלוש יצירות היום. חבל, גם לך וגם לנו. אי אפשר לקרוא כל כך הרבה ביום, ועד שיהיה זמן היצירות כבר יעברו לבוידעמים האפלים של צורה. דבר נוסף: הרבה חבר'ה רוצים לפרסם כאן. בכל יום מתפרסם מספר מצומצם של יצירות - זה נורא מתסכל לראות שיש עוד שלושים יצירות שמחכות בתור לאישור, לפניך. אז אם אפשר, בבקשה - יצירה אחת בכל פעם.
[ליצירה]
שחף
שמוליק לא מתכוון לתאר נופים; הוא מתאר אידיאולוגיה. גם אני הייתי חושבת שזה יפה - אם לא הייתי קוראת את בעוד ארבע מאות וריאציות שונות (בעצם לא כל כך...)
[ליצירה]
החריזה בעייתית - גם בגלל האווירה שהיא עושה לשיר, כמו שזהירות הסבירה כל כך טוב, גם כי היא מאוד לא מדוייקת. גרון וגרון זה לא חרוז, ובעצם עיניים-שניים זה הזוג הנכון היחיד פה.
בקשר לתוכן - תראי. הרבה מאוד שירים נכתבו על הנושא הזה, ואלא אם כן יש איזה טריגר מיוחד או סוויץ' מקורי, הנושא עצמו נדוש.
[ליצירה]
כן, זה היה בדיוק זה... בקשר לשורות - אני יודעת שזה לא עניין עקרוני ושיש כאלה שמעדיפים ככה - אז אולי כדאי פשוט להגדיל רווחים, כי זה מאוד עמוס לקרוא ככה. ושוב - זה יפה!
תגובות