היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה? לא הבנת? אוי. אולי הקפטן יואיל להסביר (ואם הוא לא יודע - מכות!!) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. תקפיד על נקודות במקום הנכון, והכל יהיה בסדר... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרשה לעצמי להתערב כאן - ומי שזה מפריע לו, במסרים אישיים בבקשה. חיים, הביקורת של מאיר, עד כמה שהיא שגויה, לא קולעת לטעמך או מה-שלא-תהיה, עדיין לא נותנת לאיש כאן את הזכות להשמצות. אתה מעוניין לתמוך ביצירה? בבקשה. ההתייחסות שלך אמורה להיות כלפי הכתיבה בלבד, או כלפי מי שכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים. [ליצירה]
- [ליצירה] בשני החלקים יש דברים שאהבתי יותר ופחות. ממליצה על איחוד. [ליצירה]
- [ליצירה] *נסלע* איזה יופי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אלימה, אז הפסקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] 'אחוזת קיקיון'... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. תמשיך עם זה. [ליצירה]
תגובות