היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שטיבלעך - אלה הבתים הקטנים בעיירות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המבנה המשתנה. זה נשמע טוב בקול, מומלץ. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב. אבל זה לא נראה לי כל כך מתאים לסיווג של "שירה" [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה נראה כמו לחם. |אייקון ריק מתוכן| יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שיש גשם. זה גורם לכולם פה לכתוב :) תמשיכו. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו... כבר אמרתי לך כמה אני אוהבת איך שאתה כותב? [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה טוב מאוד, ואולי בגלל זה הצרימות חריגות כל כך. אתה עושה משהו מוזר עם הפעלים: המעיל יושב עליה בעיקום, השער שלה מפורע, האחות מחישה לסלון. זה נראה כמו שפה גבוהה אבל זה לא ככה, אלא פשוט שימוש לא נכון בשורשים. המשפטים ארוכים מאוד מאוד. המשפט הראשון, לדוגמה, נמשך על פני שלוש או ארבע שורות. המון פסיקים, מעט נקודות. קשה לקרוא את זה ככה. המבנה של הסיפור, ככמה פסקאות ענק רצופות, לא נוח לעיניים. התיאור של הבית - טוב, מלבד חוסר השייכות שלו הוא גם מלאכותי לחלוטין, ולא מוסבר. אף אדם לא מגיע בערב הביתה ומתחיל לבחון את הרהיטים. לא הבנתי למה היא נשארה אצלם. אף אחד לא חיפש אותה. לא הודיעו לאף אחד? אתה מחליק את ז ככה, וזה לא הגיוני והורס את האמינות. ניקוש - צ"ל ניכוש. סה"כ כתוב טוב מאוד, נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. שורה שלישית - טעות הקלדה, צ"ל למרות. בית שני שורה ראשונה -תלתלות צ"ל טלטלות; ואני אישית לא בעדחילופי צבעים, אבל אני מניחה שזה כבר עניין של טעם. שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן אחלה תיאורים. בהתחלה, שורה שניה ושלישית - השורש הוא פרש, לא פרס (פרס-לפרוס לחם, פרש-לפרוש כנפיים) הנסיון לחריזה מאלץ את הטקסט, וחלק מהחרוזים הם לא בדיוק חרוזים. יש חזרה על מילים קרובות או משורש דומה בלי רווחים - עצים ועץ, מסתובבת סביבם. בעברית זה לא עובד טוב. [ליצירה]
תגובות