היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
ברוכה הבאה, ושיהיה לך בהצלחה כאן.
יש לי ביקורת - ואם את לא מעוניינת אז תפסיקי כאן.
הקטע הזה לא עבר הגהה בסיסית - שגיאות הקלדה, כתיב, תחביר, דקדוק, זמנים ומשלב, שהופכות את הקטע לכמעט בלתי קריא. יש כאן נסיון להשתמש בשפה לירית-כביכול - במבנה של סיפורת, וזה צורם מאוד במיוחד כשהחריזה לא קבועה ולא מדוייקת.
ופירוט.
יש לך נטיה לכתוב מילים בכתיב מלא, גם כשלא צריך. ביפנים צ"ל בפנים, בישביל צ"ל בשביל וכו'. געלה דם - אין חיה כזאת... משרה צ"ל שמרה, וכו' וכו' וכו'. יש כאן גם בעיה רצינית עם הפיסוק - כדאי להעיף מבט בחוקי הפיסוק של האקדמיה.
משלב - את _לא_ יכולה לכתוב סיפור כשדמות אחת אומרת "למה זה נפלו פניך?" ועוד דמות אומרת "מה הולך כאן?" ביטויים שצורמים מאוד - ערפל של בעיות, קץ משנתו, ועוד ועוד ועוד.
תשלחי את זה לבטא, וכמה שיותר מהר.
טעויות כאלא אפשר לתקן, ואף אחד מאתנו לא נולד עם עט של כסף בפה; ומביקורות רק לומדים, ואני יכולה להעיד על עצמי שבלי ביקורת לא הייתי מתקדמת לשום מקום.
אז, שוב - ברוכה הבאה. מקווה שתחליטי להשאר.
תגובות