היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצטרפת. ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך לא ראיתי את זה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ועדיין: נו, אז? יש משחק מלים. את מבססת עליו סצנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ולועסת את הבדיחה. ו? חבל, עם הרעיונות האלה אפשר ללכת רחוק. ובבקשה אם אפשר להבא להגדיל את הכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש הבנתי, אבל יש לי הרגשה שהתכוונת לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה שיר בדיחה, אז לא מצחיק. יופי של רעיון. אהבתי במיוחד את הבית הראשון ובכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] התאהבתי. זה סביון? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את זה. שורה ראשונה - 'הפך אותי לאורכו', מסורבל. רעיון יפה, כתיבה טובה וזורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. ומתחשק לי ענבים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שקצת הקצנת את זה, דעה. אולי הסימפטיה למואזין דווקא היא זו שמקוממת, ומסיבות טובות - אבל הסכמתי עם הכוונה שלמרות שאנשים טפשים מאוד, לפעמים, אלוהים יש רק אחד - בלי קשר למה שאלה שרוצחים בשמו חושבים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט... הסירנות הן חצי נשים-חצי ציפורים. בתולות ים זה אלה עם זנבות הדגים, ובכלל מסיפור אחר... בכל אופן, אהבתי מאוד מאוד [ליצירה]
תגובות