ומנחתך אליי, מנחת אהבה
כסהר לבנה
כאורה של חמה
כאותה דרך
המרוצפת
באבני אהבתינו.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה תיאור מקסים! נוגע ללב.... הלוואי עלי כזו אהבה!! ובאמת איה, לא שומעים מך הרבה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה טובה, חזקה בדימויים אך לא מצליחה להעביר בעוצמה הטמונה בה. אולי בגלל 2 השורות האחרונות המלאות "קיטש" [ליצירה]
- [ליצירה] מנחה בעת הלבנה ובעת אורה של חמה, והלא עתה של מנחה בין השמשות לפני השקיעה הפוסעת מעדנות על מרצפת השביל המוליך אל בית התפילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! מאוד מעביר את הרגש, חלומות בסוף מתגשמים, אלה שבהקיץ- חולפים. ושעת הרוגז הקבועה- עוד תהפך (אם רק תחליטי), לשעת השמחה הגדולה!!!!!!!!!!!!!!!!! תצליחי כאן, ובכלל, וברוכה הבאה ל"צורה". כאן- חולמים בקול :) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, מצטרפת לשנכתב לפניי, המבנה והצורה- מבטאים כ"כ, ובלעדיהם, לא היה השיר כמות שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי צרוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מה התיקון? [ליצירה]
- [ליצירה] היפ-נוטי : קיבלתי המלצתך, נראה אם זה יזרום לי ככה, אולי עוד אשנה, הזזתי את הפסיק לשורה אחרת, משום מה- קשה לי לוותר עליו :), מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון עקבי- ליצירותייך האחרונות, החזרה על שורות, מדגישה ומחזקת את תוכנן. הייתי קוטעת חלקן, בשביל לשמור על המקצב, בשביל להשאיר את הקורא דרוך בעקבותיו.... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
תגובות