[ליצירה]
הייתי כותבת זאת כך:
"מעולם לא הבטחתי לך דבר:
לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר
לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום
לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך
לא הבטחתי מזור לכאבייך
לא הבטחתי זר של פרחים אדומים,
ולא אודם לחי בלחישת אוהבים
לא הבטחתי לך קיץ או חורף
ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף.
מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה,
מלבד אהבה..."
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
תמיד כשקוראים שיר/קטע, כל אחד מוצא בו משמעויות משלו-שלא ברור אם מחבר היצירה התכוון לזה, אז מהיצירה המשעשעת הזו יצאתי עם תוכן אישי שכבר ציין אותו אחר כאן לפניי, היצירה הזו- בין אם אדם התכוון לכך, ובין אם לא, טומנת בחובה הרבה יותר מסתם תיאור מבדר של משחק ממכר. אדם- היטבת לנסח, לתאר ולהעלות חיוך ומחשבה, כדרכך....
תגובות