תק-תק-תק.
תק-תק-תק-תק, תק-תק.
תק-תק-תק-תק-תק-תק, תק-תק ת-ק.
זה המחשב.
הוא כותב כל כך יפה.
לפעמים אני מקנא, שלי זה לא ככה.
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד. וכשחושבים על זה- [ליצירה]
- [ליצירה] הארת באופן מעניין את שאלת הכדאיות של חופש הבחירה. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע, וגם עמוק! (אפילו עומק תהומי, אליבא דכוכב) [ליצירה]
- [ליצירה] אחח זה פשוט לא משנה, מי שכותב טוב יכתוב טוב גם על זכוכית וגם על פלדה על גוף אדם, על שולחן בית ספר על דף נייר וכמו כן דרך מחשבו האישי, רק חבל... שבקטע הזה לא מצאתי כלום . [ליצירה]
- [ליצירה] טרול? [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה להגיד שזה פשוט שווה המלצה ! כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ). כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט. בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב. וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים. גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב. אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד מצטרף לאהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לאהבה אינני רואה פה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. מביע הרבה בכמה שורות. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן ולראות שאתה מומלץ באתר שאתה אוהב. לא תמיד אני יודע מי גורר את מי בנושא הכתיבה - הקונספירציה המחשבתית, תחושת ה"הנה חידוד, הנה קונץ, הנה חידה" שעולה למחשבה על קצה רעיון, או בדחף ליצור ולרשום. אולי אין פה שיר - אבל משורר גדול אני לא, אני בסך הכל לוקח רעיונות קטנים, וממחיז אותם. בקטע הזה, אכן מדובר בסך הכל במכונה המדוייקת והווקאליות שלה, אל מול הסירבול שלי, ממש כשם שכוכב הצביע. בהחלט לא חומר לפרס נובל, סתם - מחשבה על מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי תמיד תחושה שזה שיר מופשט מכדי להתייחס אליו ברצינות - אף על פי כן שקדתי עליו קצת וניתן לראות בקלות שכל הפעלים הם עירבובים שונים של מילות פועל אחרות, ושישנם סיבות למה בחר במילים ה"מוצמצאות" שלו. מצלולים, הקשרים צבעים - כל אלו באים לידי ביטוי. כמה שנים אחר מכן למדתי את השיר גם במסגרת קבוצתית (אני בכלל לא חבר במועדון המשוררים המתים! -_- ) ושם נוכחנו שכל הפעלים וכינויים הם verbs או adjectives ברורים למדי, ועם מעט שיעור מוחין הבנו את מרבית המילים המקושקשות. מהבחינה הזו התרגום כושל למדי, שכן אין לו התייחסות קפדנית שכזו למלל, אבל השיר כל כך מופרך גם כך (המקור) שזה בכל זאת מסתדר בחינניות מסויימת. הורדת נקודות נוספת אך ורק על תרגומים ישירים של צלילים. אם כבר אז כבר my beamish child, אם כבר אז כבר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] שתי מילים וחצי על אשמה ועל בניין נפעל. אצלנו, משתמשים בפעלים פסיביים כמעט באקסלוסיביות לצורך ניטרול אשמה. בשימוש בפועל פאסיבי, אנחנו שמים דגש על מה שקרה, ולא מי עשה זאת - אבל בעברית אנחנו יותר אוהבים להאשים. לכן נשתמש בגוף שלישי רבים. הם עשו משהו. "גנבו לי את המכונית!" ואולי פשוט חנית אותה שלא כחוק והיא נגררה? "הדפים הלכו לאיבוד" כי אתה חס וחלילה לא איבדת אותם. הרעילו לי את הכלב - והוא לא נחנק מעצם בכלל. רבין, לעומת זאת - נרצח. כי כאן לא כל כך חשוב מי עשה את זה, העיקר הוא שרבין נרצח, ועל כן אנחנו מזועזעים, ולא חשוב מי ומה. באותה דרך, הילד נחטף והאישה נאנסה (כל הדוגמאות שלי, שלא עלינו) אגב, חוק הנשים המוכות הפך מהר מאוד בפיות הציבור ל"חוק הבעלים המכים" וכך אסכם, שכאן אצלנו - אוהבים במשפט התחבירי להאשים, כמה שיותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל כל כך מעניין. תמנע מהמובן מאליו והברור, מהקלישאה והבנאליות. אפשר לשפצר את זה לאמירה קצת יותר חזקה מאשר הנכונות לטעות. 3 במשפטם הראשונים היו נהדרים, אולי אפשר להרכיב מהם שיר חדש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא *חושב* שזה אקסיקיוטר. אני *יודע* שזה אקסקיושנר. וכן, אני מכיר את הביטוי ומשעותו ומתעקש - פתח מילון, פתח תזאורוס או פשוט תפתח גוגל - אקסקיוטר מדבר על כל הוצאה לפועל כל שהיא - מוציא להורג הוא אקסקיושינר. מה שכן - אם הדמות היא מסדרה כלשהי, יכול להיות שזה היה משחק מילים מכוון שלהם - אולי הוא עובד כמפיק או מנהל כלשהו בזמנו הפנוי? כאמור - לא מבין בתחום, מבין רק בשפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כך גם אמרה השבוע שחקנית הטניס ההודית החמודה להפליא סאניה מירזה. אני מאוד אוהב אותה, היא נפלאה באמת. וזה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שויין מה יונה הייתה אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] אני - חושב שזה נחמד ולא יותר. יונה בטח הייתה אומרת שזה פיס אוב נפל רגשני. היא בהחלט לא הייתה בן אדם מדהים. היא הייתה מעלובי החיים, ומהאנשים הקשים, הקרים והרעים שהיו. כמובן, שבזכות המון כשרון ומתת להקסים במוזרותה, היא קנתה לה מעריצים רבים, וכתבה שירים יפייפיים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשצריך יותר מסימן קריאה אחד - סימן שהצעקה לא נמצאת במילים. צריך לחדד את הקטע ולהותיר את מה שחשוב באמת. את מעמיסה שירה רבה - אני חושב שאת צריכה לתת לדברים לנוח כמה ימים קודם - ואז, בהקלדה או העתקה לכאן - לקרוא שוב ולראות האם באמת את מרוצה. עריכה תשייף לא מעט אבני חן שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח למדי אני מוכרח להודות שפעם רציתי לתרגם את השיר ופחדתי יותר מדי. תרגמתי שיר אחר של פרוסט, פשוט יותר - לשיר הזה יש הילה שמצילה עליי (נו, חייבים להיות ספרותיים אפילו בתגובות). התרגום עצמו משובח למדי - הטענה היחידה שאני חש היא במעבר ל"הווה" של המספר שבמקור הוא ממש קורא בזעקה וייאוש שגם מהקריאה מתבקש להזדהות איתוtwo roads deverged and i - i took the one less traveled by! זה ממש תחינה. אני נורא אוהב את השיר הזה, הוא מקסים. עוד הערה - אני מבין שאילוצי מקשב ומלל הכריחו את הטקסט להעלות את גובה שפתו, אבל פרוסט ידוע בפשטותו, וחבל שהתרגום הרבה יותר מתוחכם מהכוונות המקוריות. והערה אחרונה - מבנה השיר הוא אבאאב ואילו בחרת לתרגם אבאב. אני אשמח לקרוא גם ניסיונות אחרים שהיו בדרך (כפי שאמרת שתיקנת). תרגום ראוי בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן ולראות שאתה מומלץ באתר שאתה אוהב. לא תמיד אני יודע מי גורר את מי בנושא הכתיבה - הקונספירציה המחשבתית, תחושת ה"הנה חידוד, הנה קונץ, הנה חידה" שעולה למחשבה על קצה רעיון, או בדחף ליצור ולרשום. אולי אין פה שיר - אבל משורר גדול אני לא, אני בסך הכל לוקח רעיונות קטנים, וממחיז אותם. בקטע הזה, אכן מדובר בסך הכל במכונה המדוייקת והווקאליות שלה, אל מול הסירבול שלי, ממש כשם שכוכב הצביע. בהחלט לא חומר לפרס נובל, סתם - מחשבה על מחשבה. [ליצירה]
תגובות