הם עמדו ובכו
וספרו כמה שהיה
טוב לב, חכם, מקסים
והנער זעק
ופיו נמלא עפר
למה לא אמרתם זאת
כשעוד היה אפשר להציל.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, אני קיבלתי את זה אחרת - חשבתי שהוא שם קץ לחייו (ואז יש משמעות ל"כשעוד אפשר היה להציל"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כלנית - אולי לא להציל את חייו, ולהאריכם, אבל להציל את איכותם. לגרום לדעת בחייו, גם אם הם קצרים, את מה שטוב בו. לחיות בצורה הרבה יותר בריאה, שמחה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאולי הבנתי את זה לא נכון, אבל - אם הנער זעקף משמע שזה לא ההוא שמת, אחרת לא היה זועק, לא? אם ככה, אני מניחה שזה הבן שלו, או החבר שלו, או משהו. ואז, אני חוזרת לשאלת הבסיס. מה זה היה עוזר אם היו אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב. דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים. (פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. ורק כי אין זמן אני לא מוסיפה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. שיר עצוב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה??? חריזה איננה הופכת כל שרבוט לשיר. ובמיוחד אם היא גרועה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו האשמה חמורה וחסרת בסיס, אבל אני אקח את זה כמחמאה. (מה העניין? רק לאקזופרי מותר לכתוב על שושנים?) [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ ממה שכולם אמרו.. אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו) ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך. משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד, יפה ונוגע. הבית השלישי והשביעי במיוחד - מעבירים את הכאב מלוא חדותו. קצת מפריע שהחלטת לחרוז אך לא הקפדת על החריזה לאורך כל השיר. (בעיקר בבית הרביעי) - זה שיר נהדר וכדאי לתקן את הנקודה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] החל מרגע זה, אני שמה עלייך עין. שתדעי. (וזה, בתרגום סימולטני מניצנית לעברית: הכתיבה שלך מוצאת חן בעיני) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק!! ממש ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כאלה סיפורים אני אוהבת. אבל חבל לי שהשארת את שניהם שטוחים. מה דעתך להוסיף יותר צבע לשני חלקי הפאזל המקסים שהרכבת פה? לתת יותר אופי לשניהם, יותר רקע, להרחיב ולעבות את הסיפור עצמו. הוא יכול לקחת יותר זמן, או להתחיל יותר מוקדם...תני לנו יותר!:-) [ליצירה]
תגובות