[ליצירה]
מזויע!!!
מזויע! זה מה שיש לי להגיד! זאת אומרת, לא הכתיבה. הכתיבה טובה, כמובן, כמיטב המסורת הצינית של ימינו. "מפוקחת", הם היו קוראים לזה, ואני סתם חושבת לי... כמה יותר קל (לכולנו, מסתבר) להרוס מלבנות. להמליך את היאוש עלינו למלך, לסגוד לנחש ביודעין....
מה רצית להגיד פה, הדס? ש-"עזב ה' את הארץ"? שהאדם הוא קליפת-כלום נבובה (ולכן) מלאה בעצמה? רצית להציב מראה בפני כל הכיעור של העולם הזה, של האדם שבתוכו? אבל בשביל מה?... הרי לכיעור כולנו כל כך מודעים כבר, מודעים יותר מדי, מודעים עד אובדן-כאב...
אולי הגיע הזמן (להתאמץ ו-) לחשוף את היופי?
[ליצירה]
הלך רוח!
כל קטע-פסקה שכתבת כאן יכול היה לעמוד בפני עצמו בתוך קטעי פרוזה קונקרטיים יותר, כדי לתת את התחושה המהורהרת והתובנות שמעבר וכו'. כשלוקחים א5וסף של אמירות שמשתלבות עם עיניים מצועפות ודיבור מהורהר, התוצאה היא, אממ... קצת דיפוזית - לא ממוקדת. כל הקטע שכתבת מעורפל ולא כ"כ זורם. זאת בכל אופן התחושה שלי, וסליחה אם פגעתי.
[ליצירה]
אתה בהחלט נותן תיאור מפורט מאוד של כל דבר שעשית במשך שהייתך בישובי הגוש יובב"א. אני לא בטוחה שאי אפשר לקצר מעט, להעביר את תמצית ורוח הדברים שאתה מבקש למסור. בכל אופן, נראה שיש לזה ערך גם כך כסוג של "מסמך תיעודי"
[ליצירה]
ברור ששל איה הרבה יותר מתוחכם ויותר יפה צורנית. אבל אולי לפעמים עדיפה הראיה הפשוטה של חיי היומיום הקטנים על פני הדרמה של סערות מתפרצות ושוככות, על פני הפאתוס של חורבן ונחמה...
[ליצירה]
זה שיר יפיפה. מעבר לעיצוב החיצוני שלו (שגם הוא יפה בעיני) אהבתי את האמונה הזכה והאהבה העצומה לא-ל ולעמו ישראל שעולה ממנו. (אני כותבת את כל זה לפני שאקרא את ההמשך שכתבת בימים אלה).
תגובות