[ליצירה]
את השלישי - שיר אהבה עדין ויפה. ממש מרגישים בו נחמה, וחמלה, וליטוף...
יש בשיר הרגשה אביבית למרות תאור החורף, והקצב והפריסה נותנים תחושה מאוד "נושמת"...
השיר השני בעצם נותן רק תיאור של תמונה, כמו מצלמה, (איך קוראים לסגנון הזה באומנות?) ומשאיר לקורא לקשר אותה (או לא) לחוויה משלו. השירים האחרים מתארים אוירה ורגש דרך תמונת הנוף, וזאת כבר רמה אחרת לגמרי של יצירה! רק שבשיר הראשון לא כ"כ אהבתי את הדרמטיות של ה"הרס בלי בוקר", הרטיה על הפצע וכו, אבל לא בגלל שזה לא יפה, אולי בגלל שלי עצמי קצת נמאס מסערות... אולי בגלל שאני הייתי רוצה ללמוד להתפייס בלי לריב קודם...
ואולי בגלל שיש משהו יותר בוגר בלראות את העוצמה ברגעים וברגשות היותר עדינים...
[ליצירה]
אני מודה לך על שהבאת את השיר הפרודי לצד המקור שלו, זה באמת נחמד לראות איל לואיס התעלל בשיר. התרגום גם מאוד חביב, רק - מאיפה לקחת את ה"דוט" הזה ( doth= does , כמובן)? יכולת לכתוב "ראו איך זו קטנת דבורים", אם היית צריך מילה בת הברה אחת למשקל.
בהצלחה בתרגומים הבאים!!
[ליצירה]
האמת היא שהיתה המון נאיביות בסיסמא הזאת ובפניה אל "הלב היהודי". על אותו בסיס אפשר לפתוח כח עיתון יומי ולהדביק לידיעות כותרות: "יהודי לא שודד מיהודי", "יהודי לא דוקר יהודי", יהודי לר רוצח יהודי", יהודי לא אונס יהודי(ה)" וכן הלאה.
תגובות