[ליצירה]
אם אשכחך ירושלים
המפגש הראשון שלנו בשיר של הדס, עם "עלייתנו" לפוסט-ירושלים שלה, הוא עם המילה "פסולת". זה משקף לדעתי את תוכן כל השיר. נראה לי שהפסולת "סודקת" את הרחובות, כיוון שאין אלה סתם רחובות, אלא *רחובות ירודשלים*, מהם היינו מצפים להיות כליל השחמות והיופי. כל השיר הוא על הסדק הזה, לפי המעט שהבנתי. העליבות, הפסולת, ההתפוררות, ה"קולות הגרוניים" (השכונות הערביות של ירושלים?) חתולי הרחוב וכו'. לא לזה אנו כמהים כשאנחנו מתפללים על ירושלים. ירושלים היא מושג, סמל, מושא לכמיהה של דורות על דורות, והדס מציגה, כך נראה לי, את החלום מול שברו העכשוי.
תסתכלו גם על הכותרות של החלקי השיר - מה יש לנו במקום עליה לרגל, במקום ניסוך המים. (אני לא יודעת מה זה "זימון", אך מניחה שזה גם קשור לעבודת המקדש באופן כלשהו). ולכן "...לשמך/ הכמו-מובס כמו-דהוי". עצוב.
[ליצירה]
קראתי בנשימה עצורה. באמת כתוב טוב, אבל לא הבנתי מה כתוב. ציפיתי לפרטים שיעזרו לי להבין מה קורה - ולא היו.
מה המשמעות של כל זה? מה זאת המערה - מסע לנבכי הנפש? אודה לך מאוד אם תסביר למה התכוונת!
[ליצירה]
... ובבית הראשון יש "ברית קדושה"? - יש כאן גילוי, התלהבות,שפע, תשוקה, סחרור, אבל לא ראיתי כאן שום ברית. בכלל, זה לא תיאור של קשר שנרקם. בברית צריכים להיות שני צדדים, וכאן יש צד אחד - הצד של הדובר. הזמורות "משתחוות לפניו", שוטחות לפניו את יבולן, מתרפסות לגמרי, נותנות לו לרמוס בכובד נעליו את אשכולותיהן. אני לגמרי לא אופתע אם כך השועל מהשיר השני רואה את הגפן כשהוא שם. כלומר, באגוצנטריות של מי שבטוח שכל הכרם לא נברא אלא בשבילו
[ליצירה]
שיר יפה, מאוד קולח. מנגינתי. יש רק כמה משפטים פה ושם שעוצרים את הזרימה (כמו "שורות נשרכות בחול, מעשים לא צפויים", שלא מסתדר עם הקצב, לדוגמה). וגם - לא יושבים "בספה", עם כל החירות השירית!
תגובות