אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
***
סתם כי המשפט התחבר לי.
לא יודעת אם אני מסכימה עם החשיבה שמאחורי העניין, אבל צילום בהחלט שנון...
ואם חושבים על זה- זה מקום שנשים/בנות מבלות בו הרבה (בגדודים). גם זה סוג של כלא...
[ליצירה]
תרגעו בבקשה
אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
[ליצירה]
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
[ליצירה]
ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים...
בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר.
ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"?
[ליצירה]
סוערה. לא אמרתי שהוא כותב רע אפילו כתבתי להיפך, התגובה שלי הייתה עניינית לתוכן ולביטויים.
האתר אולי לא מוגדר דתי, אבל די ברור מה הרוחות שנושבות בו. תכנסי לדפיוצר של ארז ליטמן ותראי שגם הוא חושב שלא כל היצירות שלו מתאימות לכאן.
ועובדה שקיימת צנזורה באתר.
ואגב, לא צריך לזהות אותי עם ילד בכל דבר. אני לא כתבתי איכס על היצירה, מה שילד עשה, אני כתבתי שעשיתם לי איכסה. מה לעשות- בנאדם... רגשות...
את שלמה המלך אני לא חושב שכדאי להכניס בדיון שלנו כהוכחה לאיזשהו צד, אני מאמין ששיר השירים הוא קצת יותר מארוטיקה. אולי עידן רייכל חושב אחרת אבל אני נשאר בדעתי.
ועם כל הכבוד, אני לא דוס מסוגר שצריך את הצבא כדי שיפקח לו את העינים. אני יודע טוב מאד מה קורה "בחוץ"
מעריך
מ.z.
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
129
אצטרך להגיב להמון אנשים
ואת השרשור כאן שוב להנשים:
לרועי "כח אדם" גולן
שמציע לי לעבוד כ"סטלן"...
אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק
להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!!
אין לזה שם במשקל ה"קטלן"
(שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...)
אבל אמא שלי תשמח בלי ספק
שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"...
ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש
הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס"
(כלומר "הפסקה", בשפת הילדים
"נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...)
אז אל נא לשלוח אותנו אחור
לחפש תגובות ואותם גם לספור
(הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור,
אז את זה רועי,בבקשה תזכור...)
החידות על מקומו מגוריו של עמרם
(איפה הי'?, ישאלו פה כולם)
נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם
הוא גר באפרת, הישוב המושלם
(מצטער, זה היה החרוז המתאים
יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים")
והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה,
כך כתב מר גולן בתגובה שעברה...
ולאורי שצץ לו מבין התפוצות
וחזר להגיב בתגובות מפציצות
אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים
ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים...
האם יש סיכוי להשאר רזים?
אמור נא לי אורי,חכם הרזים...
נראה שבמשפט תמים אחד
עלתה קרנה שלך בתך במצעד
כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת
"וואו, גם לבשל היא יודעת..."
[ליצירה]
.
בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב.
יותר יצירה
פחות יצרים
מ.z.
[ליצירה]
.
מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו.
"ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...)
עלה והצלח.
[ליצירה]
.שומו שמיים והאזיני ארץ
ליד המחשב התיישבתי לכתוב
ואת השרשור להעלות מהאוב
כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל
גיליתי דבר ממש מתסכל
שאני רק כותב,ואורי משיב
וחוץ משנינו, איש לא מקשיב.
והנה בבואי שוב לכתוב אל האב
דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..)
כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני
והוכיחה את מה שכתבתי אני
(שכל הדתיים את כולם מכירים
דרך דודים, חברות וגם חברים)
ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב
לגרום לאורי לארץ לשוב
כי אחרי הכל, ביזנס וזה,
אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה ,
ביום בו עומד הוא מתחת חופה
עם כלה בשמלה לבנה ויפה.
ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין
שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם
ואפילו גורם לעולָל בן יומו
להפתיע בברכת המזון את אימו.
איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו
והילד לומד גם גמרא מעכשיו!
אחיו הולכים בקייט לנפוש
והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש!
הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים
והוא כבר ער משעת "ותיקין"!
זה הקטן עוד יגדל בלי ספק
ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק
כשיגדל וישב אל מול המחשב
ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..."
נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם
וכבר עולה בגרוני איזה טעם
טעם מוזר, שלא בא אל גרוני
מאז שהייתי תינוק גאוני.
ויקרא לאימו וישאל לסיפור
והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור,
שהתחיל עת היית עוד רך בשנים
וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים
ואת דודה אודיה אתה זוכר?
מי שידך לה? זה הוא ולא אחר.
הוא הפך עולמות ושיגע פילים
וכל זה בעזרת חרוזים דביליים
שהגה ממוחו בשעות הזויות
ועל כך גם לא חסרות עדויות."
ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז
"וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!"
אז בואו נראה, חברים יקרים
לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים-
[ליצירה]
בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל.
הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי.
ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז:
א. היא לא עושה את זה מספיק ברור.
ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם.
וזה פסול.
ומסוכן.
תגובות