על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיח אוהבים יפה עדין ומקסים. כדאי להדפיס, לעטר ולתלות בפינת העציצים שעל המרפסת [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה. לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים. בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושב שמישהו באתר הזה קיבל כל-כך הרבה תגובות על יצירה אחת, ובצדק, ומי שלא קורא מפסיד. כל מה שיש לומר על היצירה אמרו כבר, ואני מוסיף את ברכתי ומחכה ליצירה הבאה. מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין אני חולק עליך אני מעיין באתר "צורה". רוב הכותבים בו כבר שייכים לדור הוירטואלי. ראי איזה שירים מדהימים הם כותבים ב-"מילים", והתגובות שהם יצירות בפני עצמן. יתירה מזאת. אתר כמו "צורה" הוא כלי מהדור הוירטואלי. לולא הכלי הזה יוצרים כאלה לא היו באים לידי ביטוי. הכלי הזה מגביר את ההשראה ליצירה. אני מסכים שיש סכנות בשימוש יתר בכלי הזה. דוגמא קיצונית היא הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטויטר (שאני מתרחק מהן כמו מאש, הגם שאני תקוע עמוק בתוך השימוש במחשב, בעיקר בכתיבה). הסכנה ברשתות האלה אינה באבדן המילים, אלא באובדן הקשרים האישיים והאינטימיים בין אנשים. למשתמשים יש חברים וירטואליים והרבה מילים נשפכות שם מבלי קשר חברי ורגשות בין חברים אמיתיים שנפגשים ומשתפים זה את זה בחייהם בקשר בלתי אמצעי במילים שנאמרות ולא נכתבות. אני מקווה שאני לא מטריד אותך במילים הרבות שלי, אבל מייחל שתרדי לסוף דעתי, שהמילה לא הלכה לאיבוד והכלי הזה עומד לרשות המילים יותר מהעט או האיזמל של כתב היתדות. כל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] היאוש, עושה את טעם התקווה שבאה אחריו, מתוק יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] איה שחר יקרה, תודה על המחמאות וההצעה לתיקון. אכן, תיקנתי לפי הצעתך, וזה באמת טוב יותר כך. תודה וכל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר הזה. מורגשת בו ההפנמה של מי שאוהבים אותו, גם אם הסוף הוא ניתוק. זו חוויה שכל אחד חווה אותה, שמוצגת בצורה פיוטית. המסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] נני חביבה מאד אהבתי את השיר הזה ואת התחכום שבו, לכן, אנא, קבלי את תגובתי בהומור. כדאי לך להישאר במחלקת האבידות. אולי מישהו מחפש א ו ת ך שם. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שירה. שונה מרוב השירה של היוצרים באתר, ואין ספק שגם זו מחמאה. תן לנו עוד בפרי עטך. שלך מסר [ליצירה]
תגובות