[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
ברוריה יקרה,
שני שיריך האחרונים יפים.
עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם.
חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק.
העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל").
כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" .
בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך.
"השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות.
דרך צליחה מסר
[ליצירה]
נעמה יקרה,
עשית זאת ! ! כתבת יצירה נפלאה. אהבתי מאד מאד.
באשר למכחול - אני רוצה להמליץ לך לקרוא את שירי
"גוונים". למכחול יש יכולת להביע רגשות כמו לשירה.
תודה ושבת שלום
מסר כפול
[ליצירה]
המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם.
תגובות