אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
מעולה ומרשים
זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר.
זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת..
מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה".
ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב.
מסר חד וברור
[ליצירה]
תודה למגיבים ולמחמאות.
הסיפור מאחורי היצירה הזאת הוא שכתבתי את חלק א. ראשון ורק ממנו באה לי ההשראה לחלק ב. כיוון ש- א. הוא מקור ההשראה, לא רציתי לוותר עליו, ולכן החלטתי לצרף את שניהם ביחד. עבורי זה שיעור איך לחשוב על רעיון ליצירה, להעלות אותה על הכתב, ואז בהשראתה לכתוב יצירה מפותחת יותר, ושתיהן חשובות להתפתחות של שיר. אז אשמח אם תקבלו את ה-"גחמה" הזאת כמו שהיא. באשר לשינויים שהצעתם בגוף השיר אחשוב על כך ואתקן.
[ליצירה]
אני לא חושב שמישהו באתר הזה קיבל כל-כך הרבה תגובות על יצירה אחת, ובצדק, ומי שלא קורא מפסיד. כל מה שיש לומר על היצירה אמרו כבר, ואני מוסיף את ברכתי ומחכה ליצירה הבאה. מסר ברור
[ליצירה]
מאיר,
ראשית, זה כתוב בכשרון רב, אז יש לך למה לייחל, יש לך עתיד.
שנית, לי אתה לא מחדש, אני עוד זוכר. זה מתויק אצלי.
יש לי אוסף גדול של כל מיני. זה מה שעושה את זה מעניין, הוורסבליות. בסוף תראה כמה זה מגוון.
שלישית, בכל הסיטואציה הזאת חסר לי המעמד בו אתה כותב את זה: בין המיטה למראה ? מול המראה ? בין שלוק של קפה לשכטה של סיגריה ? או אולי בעבודה, כשהבוס הלך לישיבה ? מה שבטוח שכאשר היא תבוא סוף-סוף, לא יהיה לך זמן להעניק לנו מכשרונך, אז תזדרז וכשלא נשמע ממך נשמח יחד אתך. איך אני בשבילך. עכשיו אתה מבין כמה אני אוהב את מה שכתבת? אז תכתוב עוד! :)
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
ברוריה יקרה,
שני שיריך האחרונים יפים.
עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם.
חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק.
העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל").
כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" .
בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך.
"השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות.
דרך צליחה מסר
[ליצירה]
אפרת
אני מודה לך על תגובתך, וזו אכן שאלתך מתבקשת. ובכן הסיבה היא שאני חילוני, וחילונים אינם נוהגים להתפלל, אבל ישנם חילוניים שהם יראי-שמים ונושאים תפילתם לבוראי עולם, בנושאים ערכיים כמו זה שבו דן השיר והם נוגעים לכל אדם באשר הוא אדם. אני מקוה שזה מסביר את השם.
תגובות