אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
שי ידידי,
אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור
[ליצירה]
תגוהות על תגובות
לאוסף הטרמפיסטים:
תודה על מחמאה.
לאיש התווים:
כרגיל אני אוהב את תגובותיך. האמת היא שלא חשבתי בצורה כוללנית כל כך. סך-הכל, הדברים האלה מכוונים ליחסים של "בינו לבינה", אבל הרעיון שזה מתייחס לכל תחומי היחסים בין בני האדם - פלורליזם, דווקא מוצא חן בעיניי. תודה מסר
[ליצירה]
יואב,
תודה על התגובה. זהו אכן שיר עצוב. בין כל השירים שאני כותב יש לפעמים גם שירים עצובים. אין זה אומר שאני בן אדם עצוב או פסימי, ואכן שיריי האחרים מעידים על כך. אבל שירים באים מפינות שונות של הלב ובזה ייחודם. מסר כפול
[ליצירה]
רון, קראתי את שלושת שיריך האחרונים. זה בהחלט נשמע אמין לקשר שהיה ביניכם ובהחלט ניתן לחוש את הכאב, אבל כקורא, שאינו נמצא בדרמה הזאת, אלה שירים ארוכים מדי. זה נותן הרגשה שאתה נמצא במפגש ושומע את כל הדיבורים שהם מפורטים מדי. שירים רבים שקראת באתר נוגעים בנושא זה וכואבים את הכאב של "נטישה" ומביעים אותו בצורה דומה. חסר לי הייחוד שבאכזבה שלך, וחסרה לי הפואנטה.
אני מקוה שלא הייתי ביקורתי מדיי. ס"ה יש לך פוטנמיאל ולדעתי כדאי לשפר אותו. מסר ברור
[ליצירה]
שי ידידי,
אם אתה מתכוון למשהו כמו: "ועורקיי יתמלאו מחדש" זה לא נראה בעיניי. ראשית אינני חושב שצריך להאכיל את הקורא בכפיות. שנית, זה מבנה של שיר שמוצא-חן בעיניי: תוכן השיר כולו הוא תאור (מוחשי או מטאפורי) של הריקנות, ולבסוף במשפט קצר התקוה והאופן בהן היא תיעלם (מי? זאת שתוארה לעיל), זה יקרה באוקטובר וכל קורא מבין זאת היטב. לכן הייתי משאיר את השיר בצורתו המקורית.
מסר
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
תגובות