כמו עוף החול לעלות מן האש
שנית להצמיח כנפיים
לעולם מתוכה לפרוח, נואשת
ולעולם לשוב ולבעור
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הצעה תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין". כמו עוף החול לעלות מן האש, להצמיח שנית כנפיים ולפרוח אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת, לשוב ולבעור לעולם. טקסט חביב:) המ(ר)קיז דיו [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] התרשמויות מזכיר קצת רנטגן. החלל שהיא עפה בו מעורר בי תחושה של בדידות ושממון, ומכניות. ובו-בזמן שהיא עפה היא גם נראית כצוללת (בגלל ה- ripples בצד הימני מתחת לכנף. איך אומרים את זה בעברית?). ויש בה משהו מאוד שירי... כנפ"ש [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... אני דווקא לא חושבת שארוך מדי - האורך מכניס לאוירה. אפשר לפרוט באיטיות על גיטרה ולומר-לשיר את המילים האלה בסגנון טרובדור כזה, באיטיות... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. [ליצירה]
- [ליצירה] בוא לא נקפוץ בוא לא נקפוץ, מנחם, בוא לא נקפוץ. ואולי האינסוף שבין 1 ל-2 יותר גדול מהאינסוף של שמעל למליארד? (אני לא מבינה בזה,תשאל את החתול...) וגם אם לא - הוא בטוח יותר איכותי. אולי מוטב שנשכיל למצוא את האניגבול בינות לגבולות חיינו, במקום לנפץ אותם ולהשאר עם המון רסיסי זכוכית בכל הגוף? - כי הניפוץ הזה הוא לא התשובה, זה לא אמיתי וזה לא בוגר. שמעת פעם על "אורות דתוהו בכלים דתיקון? - האנרגיה הזאת שרוצה לפרוץ ולשבור את כל הגבולות, זאת אנרגית חיים *עצומה* - כוחות של תוהו, שברגע שיבואו לידי ביטוי בצורה מתוקנת, (כלים דתיקון) *בתוך* מסגרת ה"חלון" (-או מה שזה לא יהיה), יפעלו המון טוב בעולם! לשבור ת'חלון זה קל מדי, קל מדי... 'סתכל, הנה כל העולם עושה את זה, מנחם. מה יוצא מזה חוץ מבלבול? ודרך אגב - גם לארון היו גבולות משלו - ע"ע "פרץ עוזה"... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, מאוד קולח. מנגינתי. יש רק כמה משפטים פה ושם שעוצרים את הזרימה (כמו "שורות נשרכות בחול, מעשים לא צפויים", שלא מסתדר עם הקצב, לדוגמה). וגם - לא יושבים "בספה", עם כל החירות השירית! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהאקרוסטיכונים שלך הם "משפט אחד". [ליצירה]
- [ליצירה] צחוווווקים!!! (נ.ב. את(ה) כותב(ת) יותר טוב בעברית! (ועם פחות שגיעים...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. נראה לי שהבנתי. החידלון. כמו ה"לא-כלום" שכילה את פנטזיה. זה מפחיד. כאילו אנחנו צריכים להאחז ב"יש" הזה כי אנחנו מפחדים מהאין, מהלא-להיות, מחידלון. אבל נמשכים אליו באותה מידה, אולי בגלל הפחד. - הוא הרי נמצא ב"טבורו של היש". אי אפשר לברוח... [ליצירה]
תגובות