משפט אחד לא יכיל את שאני מרגיש, אַהוּבתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמודי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליתוש! [ליצירה]
- [ליצירה] שם היצירה נותן רקע למשפט, כזה יפה!! אני חושבת שגם סיפור שלם לא יצליח להכיל את כל הרגשות שבאהבת אמת. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] תנסה בשני משפטים..אולי זה יעזור..? עזוב..יש לי רעיון יותר טוב..פעם הבאה תעלה את היצירה הזאת בצורת פנטומימה...אני חושב שהיא תבין. וכמו כן סתם לסקרנות שדרסה את החתול...אתה מנסה להתחרות עם אדם ברוך.. כי אם כן..אתה מתקרב לתיקו. בשאיפה לבעיטת עונשין שתכריע מאיר פרידמן...זה שלא מבין הרבה מהחיים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר פרידמן (זה שלא מבין מהחיים שלו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר להביע כמה, כי זאת לא כמות בכלל.. תנסה את זה: תגיד לה שאתה אוהב אותה כמו שהיא אוהבת אותך, והפוך. אולי הפוך נשמע יותר טוב... בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו איכות. תענוג לקרוא דברים כאלה. תמשיכי, תמשיכי. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, חזק ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, דבר ראשון לפני הכל: נקד בבקשה, כמה שאפשר. זה יעזור לכולנו. טוף? [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן תמימות בשיר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עשית סדר... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואחר נקיבת השם החרב המתהפכת מונחת על צוארך במיני קוים, פסקאות יוזכר גם שמך והמשחק בגן ימשיך [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
תגובות