שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
בעז דרומי14/6/2005 21:11:45 הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים.
[ליצירה]
אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?)
אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף))
[ליצירה]
רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר.
אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה.
והחצאית והמים וזהו.
תגובות