[ליצירה]
זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט.
או שאני טועה..?
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה!.
אך אולי עדיף באמת כהצעת איה, לסווג את זה במונולוג, או לשנות את הכתיבה כדי שיתאים ל"במשפט אחד" כמו למשל- "הפחד הגדול ביותר יכול לנבוע מאדישות, כי ללא הזעזוע מחיי היומיום יש ואולי אין טעם של ממש בחיים".
בהחלט רעיון יפה!
יומשמח :)
[ליצירה]
מדהים!
חשיבה מעניינת בהחלט........ ! וכתיבה יפה לזה....
מזכיר לי משהו בסגנון-
1.ובעצם מהרגע בו אנו קמים בעירנות, אנו מתחילים לכסות את החסר, החוסר בשעות שינה.
2. ואיך כעבור כמה שעות, בדיוק בזמן בו אנו מרגישים כי האורות צריכים להכבות, אנו נעשים מעיין ינשופים, והשינה, נדחת לזמן בו אנו צריכים להיות עירניים.
[ליצירה]
אהבתי ממש את השיר!
למען האמת אני לא מכירה את משה בואנו, אבל אהבתי מאוד את השפה של השיר! והיה אפשר להבין מהשיר הזה דברים מעטים על משה האמיתי, אז לא היתה לי בעיה לקרוא. :)
שיר אדיר!
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .