[ליצירה]
תודה לכולם על התגובות הנוגעות ומאיר יקר, נכון, תחיית מתים תחזיר לי אותו אבל עד אז הוא לא כאן איתי במשעולי החיים וזה חסר כ"כ. ברור שצריך לחיות את המציאות ובהחלט ממשיכים הלאה. לומדים לחיות עם הכאב פשוט כי אין ברירה אחרת. משתתפת בצערך על אבא שלך. ותרגע... אתה רחוק מלהיות כופר עפ"י ההגדרה שלי.
לילה נפלא!
[ליצירה]
החכמה לארוז את הבדידות, הצער והפחד כבר עכשיו,
להשליך אותו למצולות ולהיות אדם שמח וטוב.
ואז כשהיא תגיע הכל יהיה הרבה הרבה יותר.
מורגש הכאב והכמיהה לאהבה.
תודה לך.
[ליצירה]
יש כאן ממש מונולוג של "בן" ו"בת" במהותם.
הבן ענייני הבת רגשית.
וכן... האושר לא קשור לאהבה. האושר זה משהו פנימי. וכשיש אהבה היא רק מעצימה את האושר.
לעניות דעתי...
תודה לך.
תגובות