ואותם שהיו סופרין
כל אותיות שבתורה
בקשו לעצור ב'וחטאה'.
ואנו, עזי
פנים
כבנים
ולא כעבדים
דחקנו עצמנו אל תוך זעמו
ונקה לא ינקה,
וקטפנו לנו משם
ונקה
החתלתול של שרדינגר
לקט יצירות
- עלמת האי שאלוט/ לורד אלפרד טניסון
- אברם דוידסון ותרנגולי ההודו
- הברביבלותי
- סיפור לתשעה באב
- אי הכריעות של בעיית העצירה
קשור אלי
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מתוחכם שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לראות רק את מה שרוצים לראות...כבנים ולא כעבדים. להתחבר יותר ל"אהבה" מאשר ל"יראה"... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונכון אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפה... כמה עדין, ונוגע ללב... באמת תמהני מה ההסבר לעניין. :-) ובינתיים, אסתפק במדרש שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] . כן, ילד, נכון: הסיפור עוסק בנפש האדם- במקרה בנפש של הצד שחש נפגע ונבגד -ובצדק. הדמות של יאיר בסיפור היתה רק היכי תימצי להצגת הלבטים- של הגיבורה. נכון שאפשר לכתוב גם סיפור מנקודת מבט של הצד השני, ואפשר אולי לכתוב אותו בצורה שתעורר אמפתיה (אם כי במקרה הספציפי הזה זה יהיה קשה..). מכל מקום מה שרציתי להדגיש זה שעצם קיומם של צדדים מכוערים בכולנו לא אומר שאסור להוקיע אותם. ההבנה שלהם צריכה להיות שלב בחיסולם, לפחות חיסול ההופעה המקולקלת שלהם, אם אתה רוצה לדקדק איתי. כשדיברתי על ניהיליזם התכוונתי שניסיון אוטומטי להבין את הצד הפגום בכל סיפור מוביל לבסוף להפיכה שלו ללגיטימי, לא רק בנושא של הליכה אחרי חיצוניות אלא בכלל. המסקנה שצריכה להיות מסיפור כזה היא לשבת ולחשוב איך לי זה לא יקרה, ולא לשבת ולנסות לסמפט את הפוגע. ו-מאורה, אני מצטער שהפכתי את הסיפור שלך לבמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] . גם אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שלי..אצלי זה היה הרבה יותר בומבסטי מסתם להדליק עכבר. ואתה יודע מה? במובן מסוים מתרגלים לזה. אבל דבר אחד נשאר לי עד היום: החרדה הזו, כששוקעת השמש, שאני אזכה לצלוח את השבת הזו בצורה האופטימלית מבחינה הלכתית, וההקלה העצומה עם צאת הכוכבים במוצאי שבת, שהנה, עברה השבת ויותר לא צריך לחשוב על כל פעולה שעושים. השורות 'וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה..ומתוך מיעוט עוונות' קיבלו אצלי בצבא משמעויות גדולות. פתאום אתה ירא ממנה, קצת, מהשבת. אני יודע שזה לא 'מושלם', שהאידיאל הוא להבין את המשמעות של פיקוח נפש וכו' ולעשות את הכל בשמחה, אבל קדם כל זה לא כזה פשוט, ושנית, במצב הנוכחי של צה"ל יש, לדעתי, הרבה דברים שאפשר היה לוותר עליהם, ככה שהלבטים נשארים.. טוב..אז שיהיה שירות נעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. רק למה להרוג את קובי? לא חבל? [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל השיר עצמו מקסים, ותודה רבה על הפרשנות שצירפת (כשקראתי לא הבנתי שמדובר בנידון למוות; ההערות שלך ממש שפכו אור). באשר לתרגום- כמה הערות טכניות: the morning town הוא לא 'בוקר הכפר' אלא 'הכפר בשעת בוקר', או 'הכפר המתעורר'. אני מניח, אמנם, ששמת לב לזה ותרגמת כך כדי שלא ישמע מסורבל. עוד דבר- sprinkle יותר דומה ל'ריסס' מאשר ל'פיזר', לדעתי. כמו כן to toss down משמעו 'להשליך', לא 'להעיף למטה'. גם בבית השני יש כמה אי דיוקים קלים כאלו: he stood, לא stood up, ולכן הוא עמד, לא נעמד (שהרי כבר בבית הקודם הוא היה עומד). כמו כן הוא קילל את מזלו הרע, לא סתם 'המזל', אין סיבה נראית לעין לוותר על הדקות הזו. עוד נקודה- נדמה לי שהשעון 'אסף' את כוחו, בעבר, לא 'מאסף', בהווה. אלו רקהערות 'קטנות', על דקויות, יש שיגידו דקדוקי עניות אבל לדעתי רצוי לשים לב גם לפרטים כאלה. כשזה ככההשיר נשמעקצת לא זורם, כאילו תורגם מילה מילה ולא כמכלול. ובאשר לשם השיר- אפשר לדעתי לתרגם 'שמונה בבוקר'. [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה מקסים. כמו תמיד. ואני חושב שהמקצב והחרוזים לא גורעים כלום (ואולי אפילו מוסיפים). אבל בלי קשר לזה- ממש נתת מוצקות לתחושה הזו, כמו המוצקות של האוויר שדיברת עליה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אסופית! סופסוף את כותבת עוד משו! איזה כיף.. ולענין השיר: ממש אהבתי. כבר מהרגע שקטעת את הפסוק בהתחלה זה מצא חן בעיני. ותיארת ממש יפה את הפחד וחוסר האונים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מטורף... ממש חמוד, רק שלדעתי חלק מהבדיחות קצת מתאמצות להצחיק, וחבל, כי כל השאר לא צריכות להתאמץ.:-) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חמוד..חייכתני:) [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות: [ליצירה]
תגובות