ואותם שהיו סופרין
כל אותיות שבתורה
בקשו לעצור ב'וחטאה'.
ואנו, עזי
פנים
כבנים
ולא כעבדים
דחקנו עצמנו אל תוך זעמו
ונקה לא ינקה,
וקטפנו לנו משם
ונקה
החתלתול של שרדינגר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מתוחכם שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לראות רק את מה שרוצים לראות...כבנים ולא כעבדים. להתחבר יותר ל"אהבה" מאשר ל"יראה"... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונכון אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפה... כמה עדין, ונוגע ללב... באמת תמהני מה ההסבר לעניין. :-) ובינתיים, אסתפק במדרש שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לרעות. [ליצירה]
- [ליצירה] אה...אז על זה נכתב השיר 'תפתח חלון'? [ליצירה]
- [ליצירה] מטורף..:-) חשבת לכתוב תסריטים לאופרות סבון? (רצוי סבון בהכשר הבד"ץ).. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... [ליצירה]
- [ליצירה] הערות על התרגום: ראשית, בשורה הראשונה: often פירושו 'לעיתים קרובות', לא סתם 'לעיתים' (שמשמעו דווקא לעיתים רחוקות). שנית, 'לעולם לא בדיוק מבינים' זה ניסוח מסורבל מאד. אני מודע לכך שהסברת את בחירתך במילה 'לעולם' אבל לדעתי עדיפה זרימה של המשפט, על 'התחכמות' לשונית, בעיקר כשהיא אינה מופיעה במקור. יתר על כן- אני לא רואה למה מתאימה כאן 'תחושת מלאות שהוחמצה'. שלישית, היה רצוי לשמר את החזרה על הביטוי to get away, שמופיע פעמיים במקור, אבל מתורגם כל פעם באופן אחר (להסתלק מול להתרחק). בשיר קצר בחירת המילים מדוקדקת מאד וחזרה על ביטוי היא משמעותית- במקרה זה ברור גם למה. כמו כן נדמה לי שבמקרה זה המילה הנכונה היא לא 'להתרחק' ולא 'להסתלק' אלא 'לברוח'. עוד נקודה- הנקודה. במקור (לפחות כפי שהובא כאן)השיר נגמר בלי נקודה ובתרגום יש נקודה. לדעתי השמטת נקודה בסוף שיר היא בעלת אמירה, שיש כאן דבר 'לא גמור', ורצוי לשמר את האמירה הזו. בכל מקרה, אני מסכים לחלוטין עם הכרעתך בדבר 'הנותרים-הנוטרים'- אין סיבה להעמיס על שיר התחכמות לשונית שאיננו במקור, בוודאי כאשר היא גם מפרשנת; בעיקר בשיר כזה שמצטיין בפשטותו. וגם לגבי 'ירצה אי פעם'- צודק, זה יותר מתאים לתחביר העברי. אני מקווה שאינך נפגע מהביקורת- זה רק בשביל להגדיל צורה ולהאדירה:-) [ליצירה]
- [ליצירה] . קצה יוט=קצה חוט, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה נורא. (התוכן, לא הסיפור..) [ליצירה]
- [ליצירה] . כן, ילד, נכון: הסיפור עוסק בנפש האדם- במקרה בנפש של הצד שחש נפגע ונבגד -ובצדק. הדמות של יאיר בסיפור היתה רק היכי תימצי להצגת הלבטים- של הגיבורה. נכון שאפשר לכתוב גם סיפור מנקודת מבט של הצד השני, ואפשר אולי לכתוב אותו בצורה שתעורר אמפתיה (אם כי במקרה הספציפי הזה זה יהיה קשה..). מכל מקום מה שרציתי להדגיש זה שעצם קיומם של צדדים מכוערים בכולנו לא אומר שאסור להוקיע אותם. ההבנה שלהם צריכה להיות שלב בחיסולם, לפחות חיסול ההופעה המקולקלת שלהם, אם אתה רוצה לדקדק איתי. כשדיברתי על ניהיליזם התכוונתי שניסיון אוטומטי להבין את הצד הפגום בכל סיפור מוביל לבסוף להפיכה שלו ללגיטימי, לא רק בנושא של הליכה אחרי חיצוניות אלא בכלל. המסקנה שצריכה להיות מסיפור כזה היא לשבת ולחשוב איך לי זה לא יקרה, ולא לשבת ולנסות לסמפט את הפוגע. ו-מאורה, אני מצטער שהפכתי את הסיפור שלך לבמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, זה כתוב מקסים ומפעים. אין לי מושג איך את עושה את זה. איך את לוקחת נושא יומיומי כל כך ובוראת אותו מחדש.. אמנם, הפעם יש לי הערה- קטנונית מעט, אולי, אבל יש: הירח לא שוקע בתחילת היום וזורח בלילה: זה קורה כך רק כשהוא מלא. בגלל זה קראתי את כל הסיפור כאילו הוא מספר על היום והלילה, ולא על השמש והירח. אבל בסוף הינשוף אומר לה: 'לא תוכלי לכסות את השמש לנצח', כך שהתבלבלתי קצת. אולי זה סתם בגלל שלא הבנתי בדיוק.. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה משגע, ממש חמוד. תמיד כיף לראות איך אפשר לקחת נושא חבוט ולהפיח בו חיים חדשים. [ליצירה]
תגובות