[ליצירה]
.
קודם כל- זה ממש ממש יפה. באמת. נוגע וכואב.
שנית- מצטער, אבל אני חייב: מתקרבת, אמנם נראה שיש בדבריה של אוריה שלילה משולשת שמקבילה מבחינה לוגית לשלילה, אבל נפלת בפח לשוני: 'שום מילה לא מצליחה' מקביל מבחינה לשונית ל: 'כל מילה לא מצליחה', שמקביל לוגית ל: 'אין אף מילה שמצליחה (להיות לא בנאלית)'. שמקביל לוגית ל:'כל המילים בנאליות'.
וזה באמת נכון.
[ליצירה]
לדנדוש ואיילת: אני מסיר את הכובע- במבצע לוגי מדהים הצלחתן להוכיח את טענתה של יהיה טוב ע"י הפרכתה. לא נעשה דבר כזה בתולדות הלוגיקה המודרנית, ככל הידוע לי.
אני מתכוון להגיד שבדיוק כמו שאתן מתייחסות לצד השני כמפלצות וחיות לא אנושיות, צמאות דם, חסרות כל זיק אנושי (ואני מודה, אמנם יש כאלה) כך בדיוק הם מסתכלים עליכן. מחנכים אותם שכל היהודים הם שטנים, מפלצות וצמאי דם, והאמת- בתור נער תמים ולא חכם במיוחד שגדל בצל טנקים ישראלים ברחוב שלו ומחסומים ורעב וסגרים- לא קשה להאמין בזה, אע"פ שבתמונה הכללית לא היתה לנו הרבה ברירה. אז נכון שהסיפור קצת קיצוני בתמימותו, אבל לדעתי אילו שני הצדדים (ואני בד"כ לא אוהב את הביטוי הזה, כי עדיין אני חושב שהצדק בצד 'שלי') היו מנסים להבין שבצד השני גם עומדים בני אדם- המצב שלנו היה יותר טוב. ואני מסיר את הכובע בפני 'יהיה טוב' שהשכילה לנסות ולראות את זה.
המלחמה בנאצים היתה מאד 'נוחה' מבחינה אידיאולוגית- היה ברור שהם הרעים המוחלטים ואנחנו הטובים. לדעתי להשוות את המצב אז למצב היום זה פופוליסטי במקרה הטוב ומסכל נסיונות לפתרון במקרה הרע.
[ליצירה]
אני יודע שזה לא שייך, אבל איילה, הזכרת לי ציטוט ענק:
never criticize someone untill you walked a mile in his shoes. because then you'll be a mile away- and have his shoes!
[ליצירה]
אהבתי את ההקבלה.
"לכן הנה ימים באים..ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות..וישבו על אדמתם".
[ליצירה]
המדיום הוא המסר?
יש אנשים עם יכולת לקחת סיפור מסוים, ובשינויים קלים, לכאורה, לספר אותו אחרת לגמרי. גנבת תרפים עושה את זה ומספרת על זה בעת ובעונה אחת.
מדוע דווקא סיפור יהודה ותמר? אולי מכיוון שמכל הסיפורים, בולטת בו העובדה שאנחנו יכולים לנסות לעצב את סיפורינו כרצוננו, ומישהו למעלה כבר ידאג לספר אותם בדרכו, ולברוא מהם את אורו של משיח.
[ליצירה]
אני אהבתי איך מסגרת את הדמיון שלך בסיטואציה המציאותית, ומצא חן בעיני לחשוב שזו שאמרה לך 'תראי איזה יופי' לא ממש היתה מודעת למה את ראית, בעצם.
(אני יודע שלא על זה השיר, אבל הנקודה הזו מצאה חן בעיני. ואולי השיר כן קצת על זה.)
תגובות