[ליצירה]
קודם כל הסגנון שלך נהדר, כמו תמיד. והעירוב של משלבי השפה ממש יפה.
לגבי התוכן- אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף, אבל מה שהבנתי- מפעים ומעורר מחשבה. אולי מחר כך אבין יותר למה התכוונת..
[ליצירה]
ילד, נדמה לי שזה הרעיון, לא? שמעבר לכל הדיבורים הגבוהים והמטאפורות המצוחצחות הרצון הזה, למישהו שיאהב, הוא קטן ופשוט ומתוק ותמים, כמו מיץ פטל..
[ליצירה]
[ליצירה]
.
ילד- אני לא אוהב להפוך שרשור תגובות לפורום בנושא לא לגמרי קשור, אבל אני חייב להתייחס למה שאמרת:
הדרך שעוברת בין 'להתיחס בהבנה לחולשות שלו' ו'בעצם כולנו ככה' לבין ניהיליזם מוסרי פוסט מודרני ועמידה פסיבית במקום- קצרה מאד. אם מישהו מתנהג בצורה דוחה- צריך להגיד את זה. אולי גם להבין את זה, כדי למצוא תיקון, אבל קודם כל להגיד את זה. זה אל"ף בי"ת של תשובה.
[ליצירה]
לי זה הזכיר קצת את התלת רגליים של ג'ון כריסטופר- החייזרים שם עיקרו את האנשים ממחשבה חופשית ואחת התוצאות היתה שלא היו יותר מלחמות.
אבל הדמיון הוא מקרי, הסיפור הזה שם במרכז משהו אחר לגמרי, כמובן. ויפה, אהבתי את הרעיון. לדעתי אפשר לפתח את זה לסיפור ארוך יותר, אבל אז יש סכנה שהרעיון ידולל ויאבד מעוצמתו. בכל מקרה, ממש ממש יפה, כרגיל אצלך..
[ליצירה]
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
תגובות