הכסף הוא לא העיקר
הוא רק אמצעי להפגיש בין בני אדם
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי, אני דווקא חשבתי על זה שהשבת מתחילה שיין ונגמרת ביין, מעניין לחשוב על זה, מה זה אומר ומה זה עטשה לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומרעיד ככפור! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט וחמוד כל כך, ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא יפה! אז מה אם אתן בנות ויש לכן נקודת עוצמה מסוימת במשיכתכן, זה ממש זול ומגעיל להשתמשד בזה וחבל אם הקשר בין המינים מתנהל על הציר הזה. מזל שזה לא כך ביהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו אתה, ממש אבל ממש מעריץ אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! זה נראה כמו יד א-הים שבאה לקחת משהו מהעולם הזה אל מקום אחר, ללא גבולות ומסגרת (אולי גן עדו). [ליצירה]
- [ליצירה] אמן! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאשיוק' אישי היקרה, כוונתי בשיר לסוג מסוים של "חרדים" או "מתחרדים" (על משקל מתפחדים), שרואה בעולם איום למדריגתו הרוחנית- היינו לצדקתו. אינני אוהב הכללות לכן זה לא מפורש בשיר, מה גם שאני בטוח שבין ה"חרדים" יש כאלה שיודעים יותר טוב ממני לאחד בין הקודש ובין החול ולחיות את שניהם בשלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
תגובות