שיחקת בי -
אוהב
לא אוהב
אוהב
לא אוהב
אוהב
ולפרח שלנו
נגמרו העלים...
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה, ואף מהנה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. מזדהה עם כל מילה. וגם כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] - יוווו.. כל כך מכיר את זה.. והדימוי גורם לך לחייך, בעצב, בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסיייייייים מתה על הקצרצרים האלה עם הכפל משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו בכל יצירה כמעט יש משו שאני מזדהה איתו אבל את זה אימצתי :) אחותי תמשיכי כך |נשיקה| [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט יפה :-) קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פרח נוגע פוגע ובתוכי הלב יודע [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץץץ כאב אהבה... עד כמה מוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שיר עם תובנות בצדו. חזק מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אסתריקה - ב"ה אולי לא הובנתצי היטב. כוונתי היתה שההפחתה בהצללה היא מה שעושה את זה כך. את צודקת שזה יוצר מרחק בין הקרוב לרחוק, וזה טוב, אבל בנוסף לזה, אם תסתכלי טוב תראי שהחלק העליון, בעיקר החלק העליון של החלק העליון, נראה קצת כמו משטח ולא כמו הר. כדי להוסיף לתלת מימדיות הייתי מציעה להוסיף קצת קווים שמתארים את הצד של ההר, ולא רק את ה"משטח" הקדמי, כמו שיש בחלקים אחרים של הציור. זה נראה קצת, בחלקים העליונית עם הקו מתאחר, כאילו זה הר חתוך - יש צד תלת מימדי של ההר, ומהצד השני הוא פשוט חתוך ישר ישר ומאונך לקרקע. כאילו אם עולים בעיניים בתמונה, ורוצים לרדת למאחורה של ההר שרואים בתמונה, אין לאן לרדת, זה נראה כאילו פשוט חתוך שם. זה כנראה מה שהפריע לי. וגם המפל, נראה כאילו הוא מגיע משומקום וזורם ישר. קודם כל, תחילת הנביעה היא לא ישרה, אלא פורצת קדימה ואז נופלת למטה, בקצת מעוגלות כזאת, כשכל הזמן מתחזקת הנטיה של המים ללמטה ופוחתת הנטיה קדימה עד שזה נעשה קו ישר, וגם בקו הישר שזה נעשה אח"כ, יש קצת התזות והתעקמויות. אולי אני נשמעת יותר מדי ביקורתית, אבל באמת באמת כוונתי לדברים קטנים, שאולי רק אני שמה לב אליהם, ובכלל - התמונה מדהימה. אני מעירה הערות כאלה על צ'ופצ'יקים קטנים שהפריעו לי, רק כשאני רואה שהרמה של הציור גבוהה ויש למה לצפות מהיוצר.. [ליצירה]
- [ליצירה] נו במת, פיצ את לא יודעת שיש עצי פטל? הם נורא טעימים, יש גם עצי פטל לבן, שנראה כאילו הוא פשוט לא הבשיל, אבל הוא כן. תטעמי פעם. והיצירה חביבה (אני כידוע קמצנית במחמאות). [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו.... ממש ממש. ב"ה עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו. ותקנו אותי אם אני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, האתה השר הוא לא אתה, וגם האני הוא לא אני, כי אם אני הייתי אני בגלל שאתה אתה, אז אתה לא אתה ואני לא אני. לפיכך, מזה שאתה לא אתה נובע שאני אני בגלל שאתה אותה ואני בעצם לא אני. ואם היה לי אני, הייתי הורגת גם אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
- [ליצירה] עד שתחפץ! עד שתחפץ! יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ! זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!! אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל. אוף :( ~~~~~~~~ ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה. ~~~~~~~~ בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי? קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד. יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת. מַרְאֵךְ - כנ"ל. בְּסֵתֶר - כנלנ"ל. תָּסֵר - כנלנליי"ם מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך? הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג. בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד... עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!? ------ עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו? -------- ועכשיו על השיר: נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי. ~~~~~~~~~~~ אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ, ב"ה לא נותר לי אלא להסכים עם אדם - "אז כנראה שגם הוא בעצמו איפשהו דוס ספקן." אין ספק, משפט הראוי לציון. ויש לי שתי יצירות חשובות להפנות אליהן, שאם עוד לא קראתם אותן, אתם פשוט חייבים. א. כתבת "גאל ישראל ושתיקה". העתקה כמעט מושלמת של "גאל ישראל ושקט. כי כעת אוכל להתפלל" מתוך ריצת בוקר של מויש (יצירה ששווה לקרוא) http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=4689&code=433 ב. כל העניין הזה ממש ממש דורש לקרוא את "ספקות" של החתלתול. זה כ"כ מתאים, ובכלל, זאת יצירה שכדאי מאוד לקרוא, כמו שאר יצירותיו. אז הנה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=415&code=122 [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אני לומדת גמרא! אבל לא בגלל זה הבנתי את זה. (נראה לי שהבבות לא בחומד לבגרות שלנו). כמו שיודית אמרה - 4 אבות הם מושג די בסיסי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכפפות מעולם לא היו. דווקא דרך מוצלחת לצחוק עלינו, גלויוש. ותבואי לעתים קרובות יותר. ערוגה - נדמה לי ששמעתי איזושהי נימה של זלזול. בין אם כן ובין אם לא, אני מציעה לך לקרוא את שאר היצירות שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי כמה שניות לשים לב לשנינות בכותרת.. גדול! וגם מזכיר לי - אבל ממש ממש מזכיר לי - משהו שכתבתי פעם. [ליצירה]
תגובות