ראיתי דמותך העולה
מתוך אדוות גל ים
מתוך סבל אש ודם
אך למען אהבת אדם
עלית מתוך הים
תכליתך תפילת תם
נשאת בידך פעוט נם
להנחילו את הקיים
למען לא יפחד
למען יחיה לעד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
המממ
אני מכיר פזמון מוכר מאוד מאיזה מישהו ששמע אותו מפייטן מרוקאי במנגינת יה שמע אביונך:
בלעם בן בעור
שכם בן חמור
הלכו יחד למערה
לעבוד לבעל פעור
[ליצירה]
---
רב תודות על המשוב :-)
מוסר ההשכל:
כפי שאמרה רבקה ואני מוסיף משלי:
הרווח האמיתי -הוא הרווח לטווח הארוך, ולא לטווח הקצר.
לראות דברים במאקרו ולא במיקרו :-)
[ליצירה]
לא מתבייש, אבל אני מקווה שהבנקים ידעו עם מי יש להם עסק ויגדילו את מסגרת האשראי שלו.
ואולי, אולי זה קשור לזה שהאוברדרפט גדל והמסגרת מצטמקת והוא רוצה לרמוז להם בעדינות שיגדילו ולא יגבילו.!
[ליצירה]
נכבה?
אם היינו מנוצחים לא היית כאן בכדי לכתוב את השיר. אם כי הפליטים הפלסטינים בהחלט סבלו, בין השאר בשל האחים שלהם שכמעט ולא נקפו אצבע לטובתם.
דע לך שגם יהודים היו פליטים במלחמת העצמאות: יישובי הספר בנגב ובגליל התקרונו מנשים וילדים ומכוחות בלתי לוחמים. שכונות הספר בירושלים ובתל אביב התרוקנו. אמנם לאחר המלחמה שבו פליטים אלו לבתיהם. אך פליטים הם היו, ולו לכמה חודשים. אתה מתעלם מהעובדה שבין נובמבר 1947, עד מרץ 1948, בתקופה בה היישוב העברי רק התגונן, נפלו ונרצחו כ-2000 יהודים. חלק גדול מהם אזרחים. אפילו בשלוש שנות האינתיפאדה השנייה לא הגענו לכמויות שכאלו. אז אל תהיה גאון ואולי תקרא נכוחה על מלחמת העצמאות. אני בטוח שאם היית נוכח כאן ב-48 היית נלחם (או שהיית בורח מן הארץ)