את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הניסיון להכין קוגל לא היה לשוא!
הנה ימי הקוגל של סבתא שוב חוזרים!
ברחובות ירושלים - ערב שבת
וקוגל נמכר באלפיו
אפילו הספרדים - יכינו קוגל עסיסי!
ועמי העולם סופסוף יתחילו להבין
כי לא במאכלי טריפה הישע.
הכל לוהט באש התנור;
הקוגל - חומת מגן נגד הרשע!
[ליצירה]
---
"פתחי לי שערייך, אבוא בם אודה י-ה"
משמעות השיר שכתבתי:
עולה פליט מן השואה המתדפק על שערי ארץ המכורה ושואל:
התקבלי אותי שאני במצב עגום שכזה?
אני עני מבחינה חומרית אך עשיר מבחינת מוטיבציה לתת.
ובהשאלה -ניתן לומר זאת על אוהב העני בכסף אך עשיר באהבה לתת לבת זוגתו
תודה :))
[ליצירה]
שיר מדהים המחובר לכל נימי החיים: מצפון ועד דרום, מעשב השדה ועד פרח ועד ציפור נודדת הנושאת את השיר עד אלינו.
ישר כח על שיר מרגש מיוצרת מוכשרת ואיכותית!
[ליצירה]
מדהים
הדובר מבקש מהנמען שילמד אותו לבכות
הוא מלמד אותו לחיות
מן הבכי בוקע הרצון לחיים והחיים מלמדים אותנו לחייך ולראות הכל באור אופטימי
מתוך הבכי בוקעת קרן אור - של חיים
[ליצירה]
[ליצירה]
:-)
משעשע...
האמת היא כי הכאב שעברה אותה אפי בעת הקעקוע, גדול מן הכאב של עקיצת הדבורה...
תגובות