את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אל ראש ההרים אורורה תעפיל בשמחה רבה ובגיל לא חשוב אם אין ים לא חשוב אם זמנה תם, ירושלמי יקח מסוקים הממשלה תקציב מענקים. מובטלים מהלשכה יקח ואותם לאורורה ישלח, יעבדו קשה בסבלות תוך כדי התעלות, יסחבו ספינה ביבשה ללא תנאים ובלי כל דרישה וירושלמי יאבק על זכויות של בני אדם אחרים וגם חיות עד יעברו להרי אררט כי אורורה עם כל הכח זו בעצם תיבת נח!! [ליצירה]
- [ליצירה] רבתודות לאה ! [ליצירה]
- [ליצירה] לשור הבר :-) תודה על ההארות ! [ליצירה]
- [ליצירה] :-) :-) תודות [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מהיכן הוא שואב את הידע החד צדדי הזה [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. קצת פרגמטיזם, קצת פשרנות. זו הייתה הבעיה של הצד השני בשנת תש"ח. [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות גלותית שכזו בערי השדה של מדינת ישראל, שברי קהילות, אחד מעיר ושניים מכפר, מושבות זיכרון לפליטה, תא ועוד תא. בבאר שבע, תל אביב או חיפה, בתי כנסת ריקים לעייפה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרנין את הנפש לקרוא שירה כה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע אך גם עצוב: כל כך הרבה דברים יש בו, ורק דבר אחד (מהותי מבחינתו) חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר שזה שיר נבואי. יש דברים (לא תמיד חיוביים) שקרו מאז חודש מאי 2003 [ליצירה]
תגובות