אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אל תתייאש יש עוד אפשרויות: סלט אבוקדו וגויאבה, מיץ לימון סחוט. אפשר גם שוקולד, מריר. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך!!! להתרגש!!! מסיפור!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בכיינים... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס רצית לומר משהו? אני מצטערת על חוסר האנטרים. [ליצירה]
- [ליצירה] וקר כאן באמצע ההר... (באמצע הלילה. ואולי- כבר מאוחר...) [ליצירה]
- [ליצירה] מסע של יצירת זכרון, יצירתי. כמה כיף להטמין ולמצוא זכרונות... תודה, זה חימם את קרביי. [ליצירה]
- [ליצירה] זהב פרוויים! (וגם: סקנדלריסה) בהצלחה בדרכך. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט. חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חכם והוגן. (אחרי שהשתלחתי בתגובה הקודמת אני מגלה שלא תמיד אני צודקת.) [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף, העדינות הרבה בכתיבתך על משה ועל מרים, לא מצליחה לכסות על הזעם שלך על הסמינרים של בית יעקב (לא הייתי מבינה את זה מהטקסט לבד, אלא עם רקע קודם) אם רצית לעשות את זה פרובוקטיבי, הצלחת- הצלחת לרתום את משה למאבק, אבל, אבל חשבתי שאולי- לא משנה. זה יפה, זה טוב, זה נוקב. אני מקווה שהעוולות האלה יתוקנו בכל חברה שהיא, ולא נצטרך עוד להקדיש שירים למאבק. [ליצירה]
תגובות