וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
[ליצירה]
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר.
אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך.
בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם.
השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות)
ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית)
תגובות