מעט מן האור
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. תאורה יפה. אבל חסר פוקוס, או שצילמת בחשיפה ארוכה בלי חצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?) מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה. באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה. מחול, בהערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בראשי סיטואציה של התחבאות, בריחה מהמציאות שפתאום פורץ פנימה בצורה של אור [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה פשוט יפהפה... חבל שהילדה לא מחייכת קצת , זה היה מוסיף לפואנטה(לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה.. זה נראה כאילו היא עולה באש של אור.. ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע זה פשוט מדהים. גם המבע של הילדה וגם אפקט האור והצל! עצבות שקטה וחודרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווו...ממש מצליח לגעת עמוק ברגשות.משהו מאוד נוגה בפנים של הילדה...מקסים ועצוב משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה, נהניתי מאד לקרוא! לדעתי כדאי לצמצם את הקטעים ה"טכניים", ולעומתם להרחיב את הקטעים הסיפוריים יותר: מי הם האנשים,וביחוד את הדמות של גרג - צריכה להיות לו סיבה לבחור שלא להיווצר... (מעניין שהכיוון שאתה חשבת עליו ליצירת מכונת זמן דומה מאד לרעיון שלי, אם כי מפורט ומפותח יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. העלה לי אסוסיאציה משום מה לאיזשהו רעיון בחסידות. שכשהלב, הרוחני, רוצה לשמוח באמת מתוך תחושת דבקות בה', הגוף מלגלג עליו. וזו הסיבה שהחסידים אוכלים ושותים, כדי לשמח את הגוף ושישתוק ויתן ללב לשמוח. שנזכה לשמחה אמיתית.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים.. כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע) ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק!! ממש ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
תגובות