מעט מן האור
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. תאורה יפה. אבל חסר פוקוס, או שצילמת בחשיפה ארוכה בלי חצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?) מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה. באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה. מחול, בהערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בראשי סיטואציה של התחבאות, בריחה מהמציאות שפתאום פורץ פנימה בצורה של אור [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה פשוט יפהפה... חבל שהילדה לא מחייכת קצת , זה היה מוסיף לפואנטה(לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה.. זה נראה כאילו היא עולה באש של אור.. ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע זה פשוט מדהים. גם המבע של הילדה וגם אפקט האור והצל! עצבות שקטה וחודרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווו...ממש מצליח לגעת עמוק ברגשות.משהו מאוד נוגה בפנים של הילדה...מקסים ועצוב משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן. העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים. ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר. למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך? --------------------------------------------- והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד: כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה. כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה. יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור, אין מחמאה גדולה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ששאל למה הספרדים מתאמצים להתקבל אל האשכנזים, ושבזה הם כאילו "מודים בעליונות של האשכנזים" או "מטהרים את דמם:- התשובה היא שעובדתית, מוסדות החינוך האשכנזי הם ברמה גבוהה יותר. לכן חשוב לספרדים ללמוד במוסדות אשכנזיים, ולכן גם בעיות הקבלה שלהם. הבעיתיות היא שמשאירים את הספרדים במעגל האינסופי של חינוך ספרדי, וכתוצאה מכך אי קבלה למוסד אשכנזי (כי המוסד הספרדי הקודם הוא בד"כ ברמה יותר נמוכה). - וכן הלאה וכן הלאה. לא מדובר פה על גזענות ובטח לא על משחקי כבוד. זו מציאות עצובה, שכרגע יש נסיונות מבורכם לשנות אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] בשום פנים ואופן לא התכוונתי שתחזור למגירה! אם אני נותנת ביקורת, זה רק מפני שאני מאמינה ביכולת שלך לשפר ולהשתפר. (דברים שאני לא אוהבת בכלל - אני גם לא מגיבה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב. היה יכול להיות טוב יותר אם הוא היה קטע מתוך משהו גדול ורחב יותר. (כלומר - מציעה לפתח לכדי סיפור ממשי) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תמי - נואשות זה דבר מצוין. א. כי ככה מתייחסים אליי ב. כי זו מילה יפהפיה. סומסום - אין נואשות בשיר, רק הציפיה לתגובות היא נואשת.. ותודה לכולכן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ציור? אני חשבתי בכיוון של תמונה שעברה עיבוד ממוחשב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד מבולבל ולא ממוקד. ברווזים שטים ולא שטות. וכמו כן - "אני והיא" - עדיף היה, לדעתי, "היא ואני". צורם פחות, וגם מבחינת הזרימה והקצב של המילים משתללב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
תגובות