נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
[ליצירה]
בדיוק ככה.
תודה, סתמית. הצלחת להסביר בדיוק את מה שניסיתי על המקום ממנו המים מגיעים.
מישי, את די צודקת. אולי אני צריכה להוסיף עוד קצת צבע למעלה.
עופים - אני מנסה לשלוח לך את התמונה כבר מאז הבוקר, אבל האימייל שלי פשוט מסרב לצרף את הקובץ להודעה:(
רק שתדע שזה בדרך...
[ליצירה]
הממ...
חייבת לומר - זה קיטש נורא.
מילא הירח - אבל "והידיעה שגם את מביטה לעברו" היה כבר יותר מדי. כמו בסרט של דיסני.
מצטערת. אני לא ככה בד"כ. זה פשוט צרם לי.
תגובות