לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע.
אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות.
וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה.
כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי.
הרע מגיע כשיש חוסר מודעות.
אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה,
הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב.
עבדי זמן.
אנשים לא נולדים רעים.
רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה',
אבל הוא מאוד חיצוני.
אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו.
אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל".
ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס.
ממש עמוק ונפלא לדעת בעצם שכל החושך תלוי רק במציאות של אור .
נפלא ממש ומאד מנחם
אנחנו לא לבד
בעצם כל החושך זה רק מצב של ריבוי גדול של אור שקשה להחיל אותו (כפי שהרב קוק משתמש בביטוי הזה "אוצרות חושך" באיגרת שהוא מביא בתחילת אורות התשובה בהוצאת אור עציון שמתחילה במילים "ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית בדבר בטחון התשובה ..." או משהו כזה. תבדוק שם בתחתית העמוד).
[ליצירה]
יפה...
מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור?
[ליצירה]
[ליצירה]
---
לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע.
אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות.
וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה.
כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי.
[ליצירה]
---
הרע מגיע כשיש חוסר מודעות.
אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה,
הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב.
עבדי זמן.
אנשים לא נולדים רעים.
רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה',
אבל הוא מאוד חיצוני.
אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
[ליצירה]
מסכימה עם כל מילה.
וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו.
אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל".
ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס.
[ליצירה]
לא הייתי בירושלים כבר שלוש שנים
(לבושתי)
וכל דבר כזה מרטיט לי את הלב.
במיוחד אם הוא כל-כך נחמד.
(אהבתי את הדימוי של לראות בלי עיניים. לראות לעומק את מה שנראה כשחור בגלל מוגבלות העיניים ולא בגלל שהוא באמת ככה. מתחבר לזה.)
[ליצירה]
---
ה'תכסי גם את המרפק' הפך את הצניעות למין מוסכמה חברתית, חיצונית, שמשטיחה רצונות אחרים. העיקר ליידי, שתשבי בצד ותהיי צנועה.
ההכנסה של המרפק פוגעת, לדעתי, באמירה של המונולוג.
מי זה בעלה של הרב נעמי שפירא?
מסופר על הבעל שם-טוב שהקפיד להתפלל במקום שבו התפללו גם נשים. מנגד, על הגר"א מסופר שכשנשארו אבנים לאחר בנייית בית-הכנסת, הורה לסתום באמצעותן את עזרת נשים. מותר לבחור את הגישה הנראית לנו, ודי ברור מה היא..
טל רעות - ופעם לגברים לא היה המוסר הטבעי הזה, ולכן היו צריכים את הלימוד? הלימוד מהווה רק צורך פונקציונאלי למען עידון?
ביום-כיפור בפתח תקווה הבנות רקדו, אם אני זוכר טוב. גם בפולין, בטמפל.
התפללנו גם מנחה באותו חדר עם בנות אולפנא, הבנים מקדימה והבנות מאחורי התיבה (זה היה בשעת הדחק).
נשים אכן היו די בורות, נראה לי, במציאות שלא איפשרה להן להתפתל ולא היו בה כלים שנועדו להקל על החיים של עקרת-הבית. היה שיעבוד גדול מאוד לבית.
יאיר - אם היא דמות תורנית היא לא צריכה תואר להתהדר בו? מה האמירה הזו בדיוק? מהיכן היא נובעת?
אישית - אני לא אוהב היפרדות של נשים ממעמד התפילה והקמת מעמד שכולו על טהרת הנשיות.
[ליצירה]
---
אני מתחיל להתחרט שלא הייתי במפגש כ"כ... נשמע כ"כ מעניין...
סתם ד"א, מישהו רוצה לארגן מפגש צורה בפסח?
(עכשיו אני אעבור תגובות ואכתוב אם יש לי לכתוב)
לותנת מידה, היחס לדעות שלך די שונה אם את דתיה (דתיה? אוי, חוסר בהירות בעברית) או חילוניה. אני יכול להבין, אם את חילוניה, מהיכן באות דברייך, ואז התשובה לדברייך תהיה שכאשר בן-אדם מאמין בתורה כאמת אלוקית, הוא מאמין גם שעל כל היהודים להאמין בה כיוון שזו האמת וכך מצווים בה.
אם את דתית, זה קצת יותר מורכב, כי הדעה שלך כנראה מאוד מורכבת.
עוף עם פלאפון - אני בהחלט חושב שיכולה להיות שם אהבה, גדולה, אמיתית. בהכרח יהיו חסרים שם אספקטים, אבל אני חושב שתיתכן אהבה בין שנ יגברים הומוסקסואלים המנהלים מערכת יחסים.
===
האם כשכותבים סיפור מסויים, לדוגמה על הכנת עוגה ליום הולדת, צריכים לעסוק בדתיותן של הדמויות, או להרחיק את זה?
אני משתדל לגעת בדת כשאני כותב, כי זה פשוט חלק מהדמות.
===
טל, גם לי יש בעיות עם הלכות מסויימת (ברכת שלא עשני אישה, למשל), אבל אני משתדל לקיים אותן.
===
מיגד, האם אין אהבה 'רומנטית' (לא המילה המתאימה, אין לי מילה אחרת כרגע) בין גברים חסרת תוצאות, חסרת המשכיות, חסרת תוחלת?
התורה אסרה על משכב זכור, ויש דרגות עם כל הפרטים, נכון, אבל מה תהיה תועלתו של מישהו המנהל מערכת יחסים כזו ללא לעבור על איסורי תורה?
(מאיפה שהוא זכור לי שיש רב אורתודוקסי הומוסקסואל שחי עם חבר שלו, ויש גם כמה חרדים כאלו, שעשו עליהם סרט)
=====
חזן, ההחלטה היא של מנחם. באמת, לעניות דעתי, יש מקום להצעה שלך.
[ליצירה]
חמודים!
תגובה קצת ארוכה...
קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי.
איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית?
אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב.
בעעעעעעעעעעע.
הלאה נעליים.
נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה.
מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים.
ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי.
ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה!
תגובות