נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון יפה כל-כך! אבל למה כל האנשים שקופים? :-( [ליצירה]
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר ! פשוט יצירה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] * אני חושבת שזה הסיפור הקצר הכי מכאיב שקראתי בחיים. אני הולכת לנשום קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, דבר ראשון - תודה רבה-רבה לכולם! אתם ממש נחמדים :] עוף, ממש הסמקתי מהתגובה שלך... זה על A4 במקור, עם עט 0.4 וצבעי-פסטל כאלה של בית-ספר. אתה באמת רוצה שאני אשלח לך את התמונה? וואו... ו... אהמ... ברווז?? זה הראש של האייל השני, שרובו מסתתר מאחורי הצוק. אם היית רואה את התמונה מקרוב, היית מבין. טל, מי שמדברת בכלל! מישי - ההצללה מפחיתה מהעומק?? דווקא חשבתי שהיא זו שיוצרת את העומק. זאת לפחות הכוונה... בקשר למים ואיך שהם מגיעים למפלים - זה נכון. יש כאן בעיה קטנה. אני חושבת שזה בגלל הקווים החדים של קצה הצוק, שהופכים אותו למאוד שטוח. בגלל זה לא כל כך מובן שבעצם הוא ממשיך למעלה - כמו הצוקים ליד ים-המלח. מה לעשות - רק אחרי שציירתי בעט החלטתי גם לצבוע... זה גם נכון שהחלק התחתון של התמונה הרבה יותר מודגש. זה הרעיון. התלבטתי המון אם לצבוע את הכל בצבעים חזקים, ובסוף החלטתי להשאיר את זה ככה. אני חושבת שזה מה שנותן את העומק (כמו שציינו אודיה ורטרואקטיבית:]) - איך שזה נהיה בהיר יותר ככל שמתרחקים. יצחק - לא צנוע? היא בסך הכל ילדה קטנה! (אולי לא ממש רואים את זה בגודל הזה, אבל זה כל מה שהיא...) לא הגזמת קצת? אבל תודה בכלופן... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו החרוזים פשוט מושלמים. תמציתי ובנוי נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר *, אני לא מדברת על תועלת, או על לזכות בתהילת נצח. אני מדברת על ההזדמנות לקבל משוב בסיסי על המילים שלנו. סתם, לדעת שלרגע אחד מישהו קרא אותנו. גם אם הוא לא הפך עכשיו למעריץ נלהב. גם אם אחרי שלוש שהיות הוא כבר שכח. לדעת שלמישהו היה מספיק אכפת לרגע, בשביל להקדיש כמה שניות ולכתוב משהו. זה הכל. זה בכלל לא משנה מה המטרות של האתר (ואני מסכימה במאה אחוז עם איך שהגדרת את המצב כרגע). זה רצון בסיסי שקיים בלי קשר. אחרת - בשביל מה בכלל אנשים מפרסמים? הייתי יכולה להשאיר את הכל גנוז במחברת שלי לנצח, ולהראות רק למי שחשוב. (וככה באמת גם עשיתי בהתחלה...) יש סיבה לרצון הזה לפרסם, בכ"ז. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, איזה כיף לה... אהבתי את השבירה של המשפטים. היא מאוד חדה ועושה את הקטע ממש-ממש חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אע"פ שאני מעדיפה בהרבה את הדברים היותר-רציניים שלך. אולי אפילו הייתי צוחקת, אם לא הייתי עוברת מקרוב את החוויה המצמררת של זריית מלח על זחל רירי מסכן והצפייה בו בשעה שהוא נמוג והולך תוך ייסורים נוראיים (מובן שהוא לא היה הנשמה התאומה שלי ולא חיבבתי אותו בכלל, אבל בכ"ז). מאז יש לי טראומה מהיצורים האלה וצמרמורת במעלה ומורד הגב. אל תנסו בבית!!! ותהיתי- רצית לכתוב "התחשמק", או שזה במקרה? כי אני לא מכירה מילה כזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון ששירה היא דבר סובייקטיבי, אבל היא חייבת להיות מאוד מדוייקת בסובייקטיביות שלה. שתגיד בדיוק את מה שרציתי לומר. לא משנה מה אחרים יבינו. העיקר שאני דייקתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. [ליצירה]
תגובות