נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. בנית כאן יופי של מתח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי היה כיף:) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... דווקא זה מה שאני אוהבת בשירים - שלא רק אומרים בהם, אלא אפשר להעביר בהם גם את התחושות שמאחורי האמירה. בגלל זה לא כל כך מפריע לי בד"כ לא להבין שירים עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצויין ומצמרר... אז הפסדתי הרבה כשלא הייתי פה, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל- פשוט מהמם. תמציתי ומהמם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי יפה! שיר מקסים שזורם נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] "ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים". איזה יופי של משפט. את הבית השני אמנם לא הבנתי, אבל זה ממש לא הפריע לי להנות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת. קשה לי עם החיוך הזה. ככל שאני חושבת על זה יותר ככה קשה לי להסכים עם זה. אני מבינה שזאת מרירות, אבל פשוט לא מסוגלת לקבל את הסוף הזה. אפילו החיוך של הסוף הוא לא חיוך אמיתי. זה חיוך של עליונות. חיוך שצובט בלב ולא נוגע בכלל בעיניים. וקשה לי עם זה כי יש כל כך הרבה חיוכים אחרים בעולם, חיוכים אמיתיים, שחבל לי שכל מה שיוצא כאן זה מרירות כזאת. מה לעשות, ככה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלול :) אם באמת הייתי כל כך מדוייקת, לא הייתי משנה את השיר הזה כבר פעמיים היום... ושי - זאת אחת התגובות הכי יפות שאי פעם קיבלתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
תגובות