גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
א. ברכה הבאה ל"צורה" איזה כיף שיהיו כאן עוד צלמים!
ב. תמונה מעניינת אולי הייתי סוגר צמצם עוד קצת כדי שגם הקיר יהיה חד, קצת חבל שהחלק העליון של המעוין חתוך...
מותר לשאול איפה זה?
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
בחיי שלא הבנתי מה הקטע.... (ואולי בגלל שאני לא יודע על איזה שיר של ברי אתה מתכוון) אבל בכל מקרה גם אם אתה רוצה לתאר מציאות מסויימת של מישהו מסכן ואומלל יש דרכים יותר אנושיות ויפות לעשות את זה.
ואגב אם ממש חסר לך הקטע של זוועה וסיוטים אתה יכול ללכת לראות סרטים בסגנון- יש כאלה בשפע!
[ליצירה]
עומק שדה....
רפי לטעמי אם משהו לא הולך לך בצילום הפיתרון הוא בחיים לא פוטושופ....
קצת לגבי עומק שדה: ככל שאתה עומד רחוק יותר המעצם המצולם אז הפונקציה של צמצם פתוח או סגור פחות משפיעה יכול להיות שבגלל זה לא הגעת לתוצאה הרצוייה
[ליצירה]
אריה, אסתכן ואומר שנראה לי שזו התמונה הכי יפה שפרסמת...,
-משחק יפה של אור וצל והשחור לבן רק מדגיש עוד יותר,
-קצת חבל שהתמונה ממורכזת מידי (האובייקט, האיש מידי במרכז!)
ואגב אותי התמונה החזירה קצת לימי החגים- מעניין למה...
יישר-כח!
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
תגובות